ניסן פטרול

בהתחלה, כששאלו אותו איך קוראים לו, הוא היה עונה שקוראים לו ניסן, כי באמת זה היה השם שלו, אבל כולם קראו לו ניסן פטרול, ולאט לאט הוא התרגל וכששאלו אותו איך קוראים לו גם הוא היה עונה שקוראים לו ניסן פטרול. בטח אתם תמהים מדוע קראו לו ניסן פטרול (שזה בעצם סוג של רכב ארבע על ארבע משהו חבל על הזמן)? ובכן, לניסן הייתה בעיה – הוא תמיד היה מפטרל, זאת אומרת – הולך מצד לצד ומקיר לקיר כמו נמר בכלוב. גם אם הוא היה בבית וגם אם הוא היה בעבודה, גם אם הוא היה מדבר עם חברים וגם אם הוא היה מדבר עם עצמו – תמיד הוא היה מפטרל. בהתחלה זה קצת הפריע לו והוא חשב ללכת לטיפול מוטורי או פסיכולוגי ואולי אפילו לעלות על רטאלין, אבל בסוף הוא השלים עם זה וחשב לעצמו שככה הוא וזהו כי הוא פשוט ניסן פטרול ולא סתם ניסן וזהו, ועובדה שכולם קוראים לו ניסן פטרול ולא סתם ניסן וזהו.

אמא של ניסן הייתה תמיד מתעצבנת על זה שהוא מפטרל כשהוא מדבר בטלפון. בהתחלה, כשעוד קראו לו ניסן וזהו, הוא היה מתעצבן עליה בחזרה, אבל מאז שהוא הוכתר לניסן פטרול הוא פשוט היה מגביר את הקצב.

היו לו המון חברים לניסן, פי אלף יותר ממה שיש לאדם רגיל, כי בכל מקום שאליו הוא היה מגיע הוא היה מפטרל מקיר לקיר ופוגש המון אנשים. לדוגמא: כשבן אדם רגיל הולך לקולנוע הוא יושב במקום מסוים ומקסימום מחליף מילה או שתיים עם זה שיושב לידו בהפסקה. אבל ניסן לא היה יושב אלא מפטרל הלוך ושוב על גרם המדרגות, וכולם היו שואלים אותו מה הקטע שלו והוא היה מספר להם על הבעיה שלו ומסביר להם שיש לו שם מיוחד בגלל זה והם ישר היו מתלהבים ומחליפים טלפונים וכו'.

אפילו בטיסות הטייסים היו מתרגלים לכך שיש אחד שלא יושב בהמראות ונחיתות כי הוא ניסן פטרול ושום דבר לא יכול לשנות את זה. ואם אי פעם מישהו היה מעליב את ניסן וצוחק על הבעיה שלו אז היה לו עסק עם כל החברים של ניסן וזה לא היה נגמר טוב. 

ליום הולדת שישים של ניסן כל החברים שלו (שזה ממש הרבה אנשים), קנו לו במתנה אוטובוס כדי שהוא יוכל ליסוע ממקום למקום ולהיות רגוע ונינוח עם יכולת לפטרל בעצירות וברמזורים. כל נסיעה ברכב רגיל (ואפילו אם זה היה ניסאן פטרול שזה סוג של רכב ארבע על ארבע משהו חבל על הזמן) הייתה ממש מעיקה על ניסן שלנו.

ניסן האריך ימים יותר מכולם ונפטר בגיל מאה חמישים וארבע בערך כי הוא היה ממש בריא מכל ההליכות האינסופיות האלה. במשך חייו הארוכים הוא זכה באינספור מדליות ופרסים ושבר כמה וכמה שיאי גינס – "פרס נער השליחויות בהליכה המצטיין", "פרס אלוף שוחקי הנעליים" ואפילו מדליית מרתון ההליכה הכמעט מהירה. כל מאות אלפי החברים שלו (שהלכו ונתחלפו והתרבו עם השנים) קנו לו בית קברות מיוחד וקברו אותו עם האוטובוס שלו וכל הפרסים שלו כדי שבתחיית המתים הוא ישר ירגיש בבית ויוכל מייד להתחיל לפטרל.

אין לי מושג אם ניסן נמצא כעת בגן עדן או בגיהינום כי לא ממש הכרתי את האישיות שלו לעומק ואין לי מושג עד כמה הוא היה מוסרי ואם בכלל. אבל איפה שהוא לא יהיה, אני בטוח שהחבר'ה שם הכינו היכל מיוחד או מדור מיוחד עם חנייה לאוטובוסים – רק בשביל ניסן פטרול.