[ליצירה]
זה כאילו, וסליחה על החוצפה, קצת מאבד מהפואנטה של המקום, כי אמנם זה הכל במשפט אחד, אבל כמדומני שהרעיון הוא לחבר את הדברים הללו בעצמנו, ולא להעתיק לכאן מכתבי שרשרת מהאינטרנט.
או שאני טועה..?
[ליצירה]
גם אותי זה מצחיק וזה גם מאוד כיפי לעשות מערכונים של זקנים... :) (מנסיון)
כמו שלשפה יש את השנים שלה... אז כיום איפה תראה "סבא גילי" ?? או "סבא אמיר" וכל אלו?... אין כאלו.
בעתיד השמות שלנו יהיו כאלו... אויי... בימים ההם איזה שמות שהם היו קוראים לילדודס שליהם.. הם היו מנסים לחרוז שמות חדישים במקום לקחת את אלו היפים הקיימים, ולפעמים זה נשמע כמו שם שצריך לחפש לו פירוש באנציקלופדייה... ;)
[ליצירה]
-אבל אני מסכימה גם עם ורד אדיב, שאפשר להבין את הצד שלה.... . זה בחלט כואב, שכשאוהבים מישהו ומנסים למלא אותו באהבה שלך...אז הוא מרגיש חנוק עד כדי פסק זמן.... גם אם זה נחוץ. ועדיין לדעתי זה מגעיל לסובב לך את המצפון על האצבע.... .
[ליצירה]
שיר יפה מאוד. מעביר את תחושת הפספוס שחוזרת מפעם לפעם -כשיוצאים לסופים. והוא נשמע עמוק מעבר למה שהקוראים קוראים.
המבנה, הקצב של המילים מסודר היטב (זאת אומרת כמו החלוקה של שורה יחידה למילה "אני" כי היא חזקה יותר.... או מפרידה בין מילים בשביל שהשיר ישמע בפיסוק הנכון) -טוב לרוב אנלא כזו פלספנית, אני פשוט אהבתי את הקצב.
[ליצירה]
שיר טוב!
ופסקה הדממה
והחזירה את היהודים על מקומם
בכל מקום עשויים לרדוף אותנו
ולכן זו לא סיבה לברוח מהארץ
אלא לדבוק בדרכה
ולהתגאות בעובדה שאנו יהודים
ולא ככל הגויים.
[ליצירה]
כמה כואב, כמה נכון.... . :(
שיר חזק וטוב.. לדעתי המשפט החזק של השיר הוא זה: "אני עוד אהבתי אותך כשאת לא" ואח"כ הדימוי עם הים.... כי כאן יש את הוידוי הכואב... =(
בהחלט שיר מהלב!.