[ליצירה]
זה כאילו, וסליחה על החוצפה, קצת מאבד מהפואנטה של המקום, כי אמנם זה הכל במשפט אחד, אבל כמדומני שהרעיון הוא לחבר את הדברים הללו בעצמנו, ולא להעתיק לכאן מכתבי שרשרת מהאינטרנט.
או שאני טועה..?
[ליצירה]
-אבל אני מסכימה גם עם ורד אדיב, שאפשר להבין את הצד שלה.... . זה בחלט כואב, שכשאוהבים מישהו ומנסים למלא אותו באהבה שלך...אז הוא מרגיש חנוק עד כדי פסק זמן.... גם אם זה נחוץ. ועדיין לדעתי זה מגעיל לסובב לך את המצפון על האצבע.... .
[ליצירה]
אותי זה גם הצחיק....במיוחד המשפט האחרון -"סובלניים הגויים האלה....".
וטוב שסופסוף הגיע לכאן מישהו עם יצירות מעניינות ושמזכירות את הילדות!
ישר כוחך שגריר אנגליה באתר צורה ;).
[ליצירה]
אהבתי!משעשע ביותר!
ולמען האמת -תמיד יש מישהו בתחנה מרכזית (בירושלים) להסתכל עליו...לכל אחד שם יש סיפור משלו.. :) (כמו לכל אדם)
זה מצחיק!
ובאמת יש קשר לקטע בערוץ 8 וב"רק בישראל".
[ליצירה]
מה לא מובן בתוספת של המילה אך??
בתחילה הוא כתב על ארץ לא זרועה... והוא כותב על חסרונותיה של הארץ
ואז יש אך- דהיינו-מבטא ניגוד- שיש בארץ הזו ציפור נודדת שמבשרת על הטוב שיש בארץ הזו, לעומת החסרונות שצוניו בשני הבתים הקודמים.
[ליצירה]
מזכיר את שירי 1,00 זמר וזמר =)
אהבתי מאוד!
חרוזים מוצלחים!לא נשמעים מאולצים...
הכי אהבתי "מפסגת החרמון" כי אני מחכה לשלג.
ואת החלק האחרון בשיר שיש תקווה, "לא תדעך הלהבה"...
:)
[ליצירה]
זה שיר בדיחה למופת!
גם מצחיק....גם אמיתי.....וגם כתוב בנוסח הזה שאני אוהבת שכותבים בהתחלה כאילו זה משהו נוראי אחר ואז באה ההפתעה המצחיקה-טישוווווו!.
אז ממש יפה!
[ליצירה]
טוב... אני רואה כי אין איש שמבין את השיר כמוני, ואולי טעיתי באמת. רק רצוני להבהיר שאין בכוונתי לעודד שנאת ישראל, ומי שמכיר אותי יודע שאני שונאת שיש כאלו שאוהבים יותר את אויבי ישראל מאשר את הישראלים עצמם.
לדעתי, בלי ההקדמה שזה לזכרו של עראפת ימח שמו וזכרו) זה כן מתאים למה שאני הבנתי, שאין כאן עניין של שלום... אלא פשוט תאור לכך שהערבים, ילחמו על עצמאותם.