[ליצירה]
אהבתי ממש את השיר!
למען האמת אני לא מכירה את משה בואנו, אבל אהבתי מאוד את השפה של השיר! והיה אפשר להבין מהשיר הזה דברים מעטים על משה האמיתי, אז לא היתה לי בעיה לקרוא. :)
שיר אדיר!
[ליצירה]
מדהים!
חשיבה מעניינת בהחלט........ ! וכתיבה יפה לזה....
מזכיר לי משהו בסגנון-
1.ובעצם מהרגע בו אנו קמים בעירנות, אנו מתחילים לכסות את החסר, החוסר בשעות שינה.
2. ואיך כעבור כמה שעות, בדיוק בזמן בו אנו מרגישים כי האורות צריכים להכבות, אנו נעשים מעיין ינשופים, והשינה, נדחת לזמן בו אנו צריכים להיות עירניים.
[ליצירה]
אני יגיד לכם מה היצירה הזו מזכירה לי??
זה מזכיר את הציירים שרואים פלקט ענקי תלוי על קיר באיזה מוזיאון מכובד, וכשמתקרבים לציור ה"מדהים" רואים שיש בו נקודה שחורה קטנה. וכל שאר הפלקט לבן ומצוחצח...שלא נגעו בו.....
יש כאלה שיחרבשו ויגידו שזו אומנות המופת שאולי -אני אמציא לכם משהו מופרח שיכולים לומר- אולי אותו אדם ניסה לבטא כאב מודחק שלו ולכן ישנה נקודה קטנה ושחורה... בלה ,בלה,בלה.
אבל לדעתי.... צר לי לאכזב היצירה "כישלון" היא אפילו לא משפט. אולי בשביל הכותב היא תבטא משהו, אבל זה לא משפט. זה כמו שהוא אמר- זעקת כאב של רגשות... אבל מעולם לא שמעתי על זה שמילה אחת היא משפט... אז אפילו לשונית זה לא נכון.
(לכל המעוניין יש לי ב"שיר בדיחה" שיר על האומנות מהסוג הזה.... הלא מובנת אבל מוכרזת כאומנות...)
[ליצירה]
מוכרת ההרגשה.... זה מאוד מהנה לעמוד מול הקהל! לפעמים קצת נמאס מהתגובות של האנשים (אני ברחתי פעם על הכסאות במקום בשביל שבינהם) אבל.... אח"כ מתגעגעים לקהל הזה. אל תברחו! אל תחזרו מהר למאחורה!
בהחלט שיר, משפט יפה :).
וזה יותר מתאים לשיר מאשר למשפחט מאוחה, לדעתי.
סחטיין עלייך מתוקה! ד"ש ממני...
[ליצירה]
גם אותי זה מצחיק וזה גם מאוד כיפי לעשות מערכונים של זקנים... :) (מנסיון)
כמו שלשפה יש את השנים שלה... אז כיום איפה תראה "סבא גילי" ?? או "סבא אמיר" וכל אלו?... אין כאלו.
בעתיד השמות שלנו יהיו כאלו... אויי... בימים ההם איזה שמות שהם היו קוראים לילדודס שליהם.. הם היו מנסים לחרוז שמות חדישים במקום לקחת את אלו היפים הקיימים, ולפעמים זה נשמע כמו שם שצריך לחפש לו פירוש באנציקלופדייה... ;)