[ליצירה]
חחחחמוד ביותר! והסתכלות יפה על היורה כקטן המיוחד ולא כגשם הראשון שחונך את החורף...
במיוחד אהבתי את ההתייחסות שהדגשת לקטנים... שמכל הקטנים דווקא הוא הנבחר ליורה... :)
[ליצירה]
מזכיר את שירי 1,00 זמר וזמר =)
אהבתי מאוד!
חרוזים מוצלחים!לא נשמעים מאולצים...
הכי אהבתי "מפסגת החרמון" כי אני מחכה לשלג.
ואת החלק האחרון בשיר שיש תקווה, "לא תדעך הלהבה"...
:)
[ליצירה]
מדהים!
חשיבה מעניינת בהחלט........ ! וכתיבה יפה לזה....
מזכיר לי משהו בסגנון-
1.ובעצם מהרגע בו אנו קמים בעירנות, אנו מתחילים לכסות את החסר, החוסר בשעות שינה.
2. ואיך כעבור כמה שעות, בדיוק בזמן בו אנו מרגישים כי האורות צריכים להכבות, אנו נעשים מעיין ינשופים, והשינה, נדחת לזמן בו אנו צריכים להיות עירניים.
[ליצירה]
המשפט מתוסבך מידי או.....?
(אני יכולה להסביר אם צריך....פשוט תחשבו קצת ותבינו את הכוונה....אני אתן לכם רמז לחכם שהתשתמש באמביציה שלו ואולי זה יעזור לכם להבין- שי גבסו).
:) יומשמח!
[ליצירה]
-אבל אני מסכימה גם עם ורד אדיב, שאפשר להבין את הצד שלה.... . זה בחלט כואב, שכשאוהבים מישהו ומנסים למלא אותו באהבה שלך...אז הוא מרגיש חנוק עד כדי פסק זמן.... גם אם זה נחוץ. ועדיין לדעתי זה מגעיל לסובב לך את המצפון על האצבע.... .
תגובות