הויי אהובי לאן נעלמת? איך בשדה הקרב נפלת? מה אעשה כעת בלעדייך אהובי חביבי הרי היינו אמורים להיות יחד עד יום מותי הו, אני זוכרת אותך עוד מכשהיית בקטני גדלותך עורך הכהה, זימזומיך השקטים הוי אבוי, כעט אצטרך להתמודד עם אינספור געגועים עמוקים אני זוכרת אותך בכל מקום בכל מצב בכל עלטה מתבוננת אני בכל כוכב כי חושבת אני שמא תשלח לי מסר דרך כוכב אלמוני מקווה אני גם מכאן שכפיים לא ימחאו למעלה שם כי מחיאת הכף דיללה את כוחך ושלחה אותך הישר לאדמה.... אז זבובי שלי השתדל לחזור במהרה כי הזמן קצר וליבי פועם בחוזקה אז זבובי יקר המשיך לזמזם את זימזומיך כדי שכולם ידעו מי הוא בעל החיים שהיית.