כמה שזה קצר זה גם נוגע וחודר,
וכמו שרואים את דמותה ברקע העיר- אפשר לראות בבירור את הגעגוע שגם נמצא שם.
אהבתי מאוד.
ובזבזתי עליך את תגובתי הראשונה.אז נא להעריך...
מקפיץ מקפיץ מקפיץ!!!
כי פתאום נזכרתי שהסוכן האישי שלי הפציר בי לקרוא ואז לא היה לי זמן ועכשיו יש!
כל כך יפה...
כל כך נכון...
וכמה מבאס -
כל כך מוכר...
מתרגש נורא לקראת הופעת שמי עם רטרו באוהדיך.
וגרר אותי לקרוא את כל יצירותיך....
שכל אחת מהן מצליחה לגעת ולרגש בפנים בפנים....
אם בחיוך,דמעה,געגוע,כאב,זעזוע,אנחה,,,
יש בך המון אמת....
והיא נכתבת נפלא!
תודה.
[ליצירה]
\
כמה שזה קצר זה גם נוגע וחודר,
וכמו שרואים את דמותה ברקע העיר- אפשר לראות בבירור את הגעגוע שגם נמצא שם.
אהבתי מאוד.
ובזבזתי עליך את תגובתי הראשונה.אז נא להעריך...
[ליצירה]
מקפיץ מקפיץ מקפיץ!!!
כי פתאום נזכרתי שהסוכן האישי שלי הפציר בי לקרוא ואז לא היה לי זמן ועכשיו יש!
כל כך יפה...
כל כך נכון...
וכמה מבאס -
כל כך מוכר...
מתרגש נורא לקראת הופעת שמי עם רטרו באוהדיך.
[ליצירה]
פשוט ונוגע
וגרר אותי לקרוא את כל יצירותיך....
שכל אחת מהן מצליחה לגעת ולרגש בפנים בפנים....
אם בחיוך,דמעה,געגוע,כאב,זעזוע,אנחה,,,
יש בך המון אמת....
והיא נכתבת נפלא!
תודה.
[ליצירה]
אאאאאאאאאאהההההההההההחחחחחחחחחחחחחחחח!!!!!!
ניסיתי לאיית את הצליל שיצא לי מהפה למקרא הקטע, אך יצא לי רק בערך...
מפלח את הלב, את הנשמה.
כל כך קצר, וכל כך מפלח.
לאהודות!
[ליצירה]
אהבתי...
קודם כל לפתחיה (כדי שהשורה הזו תופיע בעמוד הראשי) - עשה לכולנו טובה וחסוך מאתנו הערות שאינן לעניין.
אהבתי במיוחד את ההתפרצות באמצע כל בית (אם קראתי נכון), שדועכת שורה לאחר מכן. בדיוק כמו התחושה המתוארת בשיר. שילוב נהדר בין תוכן וצורה.
[ליצירה]
יפהפה
ומזל שעובדת איתי מושבניקית, שבמקרה לימדה אותי לפני כמה ימים מה זו באלה.
מעניין ה"כמו" שלך. כשאת כותבת "זה כמו לשכב פרושת אברים" וכו' אפשר לחוש בחדות שזו לא סתם מטאפורה, אלא שבאמת ניסית ואת יודעת שזה כמו.
[ליצירה]
לאורי היקר...
התנסחתי בצורה ממש גרועה. אני מסכים - יותר ממסכים - שהכאב הוא אחד המנועים החזקים של הכתיבה, ובלעדיו יצירות רבות לא היו באות אל העולם אלא נשארות בעולם נשמותיהם של השירים.
כל שביקשתי לומר הוא: המקרה הזה כל כך כואב, שקיוויתי שאף אחד לא יכתוב עליו, כדי שלא אצטרך לחשוב על הכאב הזה, שהוא גדול מכפי הבנתי.
ולך, חיפושיה - השיר שלך יפהפה.
[ליצירה]
למרק, ולכולם
את חידוד המסר העדפתי להכניס בנפרד מגוף הטקסט: אתה, הקורא, ודאי רוצה לשאול: אם הוא יודע היכן ומתי ייהרג, מדוע הוא משלים באדישות כזו? למה לא לעשות משהו?
ואליך, קורא יקר, שאלתי: הלוא אתה יודע כי היום, מחר, בשבוע הבא, יירצחו עוד ועוד מאחינו. מדוע אתה-אני יושב בשקט? מדוע אנחנו לא מרימים קול זעקה? לא שאלה המצפה לתשובה, אלא רק זעקה, לכל הפחות!
התשובה היא שההרוגים הצפויים אינם אנחנו. הם מישהו אחר, מישהו מהחדשות, לא אנשים אמיתיים. אם תדע שאתה ביניהם, יהיה אכפת לך, ועוד איך אכפת, מהפיגוע המתקרב. אבל כשתדע שאתה ביניהם, כבר לא תוכל לזעוק דבר בפיך האילם.
ושוב סליחה
[ליצירה]
אני לא מאמין...
לאן הוויכוחים באתר הזה הידרדרו...
סתם הערה, טובי: יש לומר "אני אסביר" ולא "אני יסביר". אני לא נוהג לתקן אחרים, אבל הגוף-שלישי הזה עושה לי צמרמורת ומסריח מסיגריות. אתה מוזמן לחרוץ 'גרוע' על כל שורה שכתבתי פה אם הדבר יקל עליך, אבל אנא, כמי שמעיר לאחרים על תחביר, הימנע מלרכוש את הדקדוק שלך אצל ספקים מפוקפקים.
תגובות