אז,
כשעוד היינו,
צילמתי אותך מתנופפת ברוח,
כשהעיר הגדולה ניצבת ברקע.
עכשיו,
כשאנחנו כבר לא,
אני מרים עיניי אל העיר הגדולה
ורואה ברקע רק אותך.
רסיס לילה
-
אני יצירה הממתינה לאישור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] \ כמה שזה קצר זה גם נוגע וחודר, וכמו שרואים את דמותה ברקע העיר- אפשר לראות בבירור את הגעגוע שגם נמצא שם. אהבתי מאוד. ובזבזתי עליך את תגובתי הראשונה.אז נא להעריך... [ליצירה]
- [ליצירה] מקפיץ מקפיץ מקפיץ!!! כי פתאום נזכרתי שהסוכן האישי שלי הפציר בי לקרוא ואז לא היה לי זמן ועכשיו יש! כל כך יפה... כל כך נכון... וכמה מבאס - כל כך מוכר... מתרגש נורא לקראת הופעת שמי עם רטרו באוהדיך. [ליצירה]
- [ליצירה] ברור לאהודות. זה המקום. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט ונוגע וגרר אותי לקרוא את כל יצירותיך.... שכל אחת מהן מצליחה לגעת ולרגש בפנים בפנים.... אם בחיוך,דמעה,געגוע,כאב,זעזוע,אנחה,,, יש בך המון אמת.... והיא נכתבת נפלא! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם כל האלה שמעליי, אהבתי את הרעיון, גם. [ליצירה]
- [ליצירה] שווה לקפוץ לפה מדי פעם. היטבת לקרוא לקטע בשם והיטבת להגדיר אותו קטע, והוא יפה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אאאאאאאאאאהההההההההההחחחחחחחחחחחחחחחח!!!!!! ניסיתי לאיית את הצליל שיצא לי מהפה למקרא הקטע, אך יצא לי רק בערך... מפלח את הלב, את הנשמה. כל כך קצר, וכל כך מפלח. לאהודות! [ליצירה]
- [ליצירה] להוסיף על מה שאמרו לפני קשה לי ,רק אומר שאהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מדמיע מדמיע [ליצירה]
- [ליצירה] די! איזה יופי! הצילו, זה כ"כ כואב להנות מיצירות כ"כ כואבות. [ליצירה]
- [ליצירה] לזר אתה בהחלט מובן. אבל זה מה שיפה בעיניי בעולם הסיפורים. כבלי המשיכה אינם קיימים כאן, ואנו רשאים לעוף כאוות נפשנו. לא במשוגעים עסקינן? מדוע? אנשים נורמליים יש לנו מספיק בחיים הסובבים אותנו. בשביל זה אין צורך ליצור. ובעזרת אותם משוגעים אנו יכולים גם להבין, אם נסיר את ההקצנות, מה לא בסדר בחיים שלנו. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה יפה שיר שמתלחן מעצמו... אני לא מצליח לקרוא אותו בלי להרכיב עליו איזו מנגינה! משקל נהדר, זרימה מצוינת, פסגה נישאת לקראת הסיום. ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] * (זה אומר שאהבתי?) איזו ריצה מטורפת וסוחטת-נשימה בין מטאפורות... אולי תחליטי מה את? [ליצירה]
- [ליצירה] * נוגה ונוגע. וכמו שכתבת בדף האישי שלך - מדהים לראות שגם הדברים שנכתבו מידך לפני שנים הם את. גם אם הם את אחרת. [ליצירה]
- [ליצירה] לכבוד ארבע כוסות? שיר יפהפה, אודיה, דימויים משובבים ומקוריים. אם כי במקרה הזה לא אהבתי את ה'צניחה' שבסוף (המתוכננת, יש להניח). [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, וואו, וואו רעיה, את מדהימה. איך הצלחת לקחת סיטואציה יומיומית - איזה יומיומית, אם תחשבו עליה, היא מתרחשת אלפי פעמים ביום - ולעשות ממנה סיפור עוצר נשימה. לא נראה לי שאני אוכל לעבור בזמן הקרוב ליד מגרש משחקים בלי לחפש את יונתן שעומד שם בפינה. ואגב, זר זהב - אני לא חושב שהסיפור מדבר על ילד "חריג". הוא רגיל, אך נמצא בשוליים של הרגילות. [ליצירה]
- [ליצירה] צלית אותי! אבל למה כל כך קצר? [ליצירה]
- [ליצירה] אני רואה שהתגובה הראשונה שלי משום מה לא נקלטה במערכת. אני לא זוכר בדיוק מה היא היתה, אבל היא כלל השואה למכונת השירים של אורוול והרבה סופרלטיבים בסגנון "יופי" ו"נהדר" [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי פשוט יופי. בשורות הראשונות תהיתי לעצמי, בשביל מה כל האצות האלה צריכות שיר משלהן. ואז מגיע ה"לך מפריע מאוד שהסלון לא מסודר" ומנחית מכה. ולחלק מהמגיבים מעלי - חבל לצלול יותר מדי לתהומות הנפש בשיר כזה, שאפשר פשוט להנות ממנו. אני הולך עכשיו לסלון כדי לראות באור חדש וכחלחל את ההרס ששורר בו. (קצת הזכיר לי את תיאוריו של עמוס עוז ב'סיפור על אהבה וחושך', בדבר המערכות הדמיוניות שהוא ניהל במסדרון ביתו) [ליצירה]
- [ליצירה] הוי לנה האם זה לא ניסיון נואש לזכות שוב בתשומת לבה? כי לא נראה לי שהיא שווה את זה. לא במובן הקלישאי, ברצינות. [ליצירה]
תגובות