כמה שזה קצר זה גם נוגע וחודר,
וכמו שרואים את דמותה ברקע העיר- אפשר לראות בבירור את הגעגוע שגם נמצא שם.
אהבתי מאוד.
ובזבזתי עליך את תגובתי הראשונה.אז נא להעריך...
מקפיץ מקפיץ מקפיץ!!!
כי פתאום נזכרתי שהסוכן האישי שלי הפציר בי לקרוא ואז לא היה לי זמן ועכשיו יש!
כל כך יפה...
כל כך נכון...
וכמה מבאס -
כל כך מוכר...
מתרגש נורא לקראת הופעת שמי עם רטרו באוהדיך.
וגרר אותי לקרוא את כל יצירותיך....
שכל אחת מהן מצליחה לגעת ולרגש בפנים בפנים....
אם בחיוך,דמעה,געגוע,כאב,זעזוע,אנחה,,,
יש בך המון אמת....
והיא נכתבת נפלא!
תודה.
[ליצירה]
\
כמה שזה קצר זה גם נוגע וחודר,
וכמו שרואים את דמותה ברקע העיר- אפשר לראות בבירור את הגעגוע שגם נמצא שם.
אהבתי מאוד.
ובזבזתי עליך את תגובתי הראשונה.אז נא להעריך...
[ליצירה]
מקפיץ מקפיץ מקפיץ!!!
כי פתאום נזכרתי שהסוכן האישי שלי הפציר בי לקרוא ואז לא היה לי זמן ועכשיו יש!
כל כך יפה...
כל כך נכון...
וכמה מבאס -
כל כך מוכר...
מתרגש נורא לקראת הופעת שמי עם רטרו באוהדיך.
[ליצירה]
פשוט ונוגע
וגרר אותי לקרוא את כל יצירותיך....
שכל אחת מהן מצליחה לגעת ולרגש בפנים בפנים....
אם בחיוך,דמעה,געגוע,כאב,זעזוע,אנחה,,,
יש בך המון אמת....
והיא נכתבת נפלא!
תודה.
[ליצירה]
אאאאאאאאאאהההההההההההחחחחחחחחחחחחחחחח!!!!!!
ניסיתי לאיית את הצליל שיצא לי מהפה למקרא הקטע, אך יצא לי רק בערך...
מפלח את הלב, את הנשמה.
כל כך קצר, וכל כך מפלח.
לאהודות!
[ליצירה]
למעשה היו יותר מפעמיים
עונש מוות נגזר גם על ג'ון איוואן דמיאניוק, וכן על מחבל שביצע פיגוע בחדרה לפני 13 שנה בדיוק, ביום הזיכרון תשס"ד. בשני המקרים, הערעור שינה הכל.
המקרה של היהודי שהזכרת לא היה בדיוק כחלק ממערכת השפיטה הרגילה, אלא בבית משפט צבאי (ולמען האמת, כך גם במקרה של המחבל). מאוחר יותר התברר כי היתה זו טעות.
[ליצירה]
תגובה לתגובות
חתלתול - ראשית כל, נראה לי שכדאי לפתוח כאן ז'אנר ספרותי נוסף שייקרא "תגובות", כדי שלא תצטרך להעליב סיפורים על ידי תגובות שכתובות יפה יותר מהיצירה עצמה. אויש, אני מקווה שמבינים שזו היתה מחמאה.
ובאשר לדבריך ולדברי אסופית - גם אני לא מזדהה עם גישה כזו ומוצא בה אגואיזם. אבל מי אמר שאני צריך להזדהות עם דמויות בסיפורים שלי? אני מציב אותן כאן במסדר, ואתם, רס"רים יקרים, מי בשפמו ומי בלעדיו, רשאים לחרוץ את דינן.
[ליצירה]
הרעיון בעיניי פשוט
אירוניה קיומית במיטבה.
רחל אינה יודעת שנגזר עליה למות בדיוק ברגע שבו יהיו לה 'בנים'. אולי אפילו אפשר לומר שכל יום שחולף עליה בעקרות, מאריך את חייה. והיא מוציאה מפיה משפט שמתברר כמופרך כל כך: בלי בנים אני מתה. הו לא, רחל: בלי בנים את חיה.
[ליצירה]
אני לא מאמין...
לאן הוויכוחים באתר הזה הידרדרו...
סתם הערה, טובי: יש לומר "אני אסביר" ולא "אני יסביר". אני לא נוהג לתקן אחרים, אבל הגוף-שלישי הזה עושה לי צמרמורת ומסריח מסיגריות. אתה מוזמן לחרוץ 'גרוע' על כל שורה שכתבתי פה אם הדבר יקל עליך, אבל אנא, כמי שמעיר לאחרים על תחביר, הימנע מלרכוש את הדקדוק שלך אצל ספקים מפוקפקים.
תגובות