אז,
כשעוד היינו,
צילמתי אותך מתנופפת ברוח,
כשהעיר הגדולה ניצבת ברקע.
עכשיו,
כשאנחנו כבר לא,
אני מרים עיניי אל העיר הגדולה
ורואה ברקע רק אותך.
רסיס לילה
-
אני יצירה הממתינה לאישור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] \ כמה שזה קצר זה גם נוגע וחודר, וכמו שרואים את דמותה ברקע העיר- אפשר לראות בבירור את הגעגוע שגם נמצא שם. אהבתי מאוד. ובזבזתי עליך את תגובתי הראשונה.אז נא להעריך... [ליצירה]
- [ליצירה] מקפיץ מקפיץ מקפיץ!!! כי פתאום נזכרתי שהסוכן האישי שלי הפציר בי לקרוא ואז לא היה לי זמן ועכשיו יש! כל כך יפה... כל כך נכון... וכמה מבאס - כל כך מוכר... מתרגש נורא לקראת הופעת שמי עם רטרו באוהדיך. [ליצירה]
- [ליצירה] ברור לאהודות. זה המקום. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט ונוגע וגרר אותי לקרוא את כל יצירותיך.... שכל אחת מהן מצליחה לגעת ולרגש בפנים בפנים.... אם בחיוך,דמעה,געגוע,כאב,זעזוע,אנחה,,, יש בך המון אמת.... והיא נכתבת נפלא! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם כל האלה שמעליי, אהבתי את הרעיון, גם. [ליצירה]
- [ליצירה] שווה לקפוץ לפה מדי פעם. היטבת לקרוא לקטע בשם והיטבת להגדיר אותו קטע, והוא יפה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אאאאאאאאאאהההההההההההחחחחחחחחחחחחחחחח!!!!!! ניסיתי לאיית את הצליל שיצא לי מהפה למקרא הקטע, אך יצא לי רק בערך... מפלח את הלב, את הנשמה. כל כך קצר, וכל כך מפלח. לאהודות! [ליצירה]
- [ליצירה] להוסיף על מה שאמרו לפני קשה לי ,רק אומר שאהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מדמיע מדמיע [ליצירה]
- [ליצירה] די! איזה יופי! הצילו, זה כ"כ כואב להנות מיצירות כ"כ כואבות. [ליצירה]
- [ליצירה] נעתקה נשימתי ראוי היה האתר הזה לקום, ולא רק כדי שנקרא את השורה "איך הזמן נותן לרוח לפסל לי בפנים". נתת לי חומר למחשבה לשעה הקרובה... [ליצירה]
- [ליצירה] לנושא אלומותיו - במקום להתלוצץ, הייתי מצפה ממך להתנצל. היית מעט פזיז בתגובתך הראשונה, וכמו שאומרים - החילזון מהשפן. [ליצירה]
- [ליצירה] לסתמית, בעיקר ניסיתי ללכוד תחושה שמן הסתם מוכרת לרבים, ולפרוט אותה למילים ותמונות. את השיפוט הערכי של תחושה זו אני מעדיף להשאיר למקומות אחרים. [ליצירה]
- [ליצירה] זה אתה? אני כל כך שמח שאתה כותב על נושאים לא-פוליטיים! מה גם שעשית את זה ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] למרק, ולכולם את חידוד המסר העדפתי להכניס בנפרד מגוף הטקסט: אתה, הקורא, ודאי רוצה לשאול: אם הוא יודע היכן ומתי ייהרג, מדוע הוא משלים באדישות כזו? למה לא לעשות משהו? ואליך, קורא יקר, שאלתי: הלוא אתה יודע כי היום, מחר, בשבוע הבא, יירצחו עוד ועוד מאחינו. מדוע אתה-אני יושב בשקט? מדוע אנחנו לא מרימים קול זעקה? לא שאלה המצפה לתשובה, אלא רק זעקה, לכל הפחות! התשובה היא שההרוגים הצפויים אינם אנחנו. הם מישהו אחר, מישהו מהחדשות, לא אנשים אמיתיים. אם תדע שאתה ביניהם, יהיה אכפת לך, ועוד איך אכפת, מהפיגוע המתקרב. אבל כשתדע שאתה ביניהם, כבר לא תוכל לזעוק דבר בפיך האילם. ושוב סליחה [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה, פשוט מעולה הייתי אומר שזו פארודיה מדויקת, אבל קשה לומר כך כי היא עולה בהרבה על המקור. [ליצירה]
- [ליצירה] אחחח אם מישהו עוד לא קרא את הקטע הזה, זה הזמן. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מאמין... לאן הוויכוחים באתר הזה הידרדרו... סתם הערה, טובי: יש לומר "אני אסביר" ולא "אני יסביר". אני לא נוהג לתקן אחרים, אבל הגוף-שלישי הזה עושה לי צמרמורת ומסריח מסיגריות. אתה מוזמן לחרוץ 'גרוע' על כל שורה שכתבתי פה אם הדבר יקל עליך, אבל אנא, כמי שמעיר לאחרים על תחביר, הימנע מלרכוש את הדקדוק שלך אצל ספקים מפוקפקים. [ליצירה]
- [ליצירה] ז'אנר חדש לדעתי היצירה הזו צריכה לפתוח ז'אנר חדש: פואטראנס [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר! אגב, אתה מכיר את האתר של windows rg? זו פארודיה על חלונות, שמזכירה ברוחה את מה שעשית כאן. [ליצירה]
תגובות