[ליצירה]
את ההוסיט ניסיתי לקרוא בכיתה ד' אבל השתעממתי נורא.. אומרים ששר הטבעות הרבה יותר טוב (וגם בטח הייתי קטנה מדי בשביל הכבדות של ההוביט), אבל עוד לא יצא לי לקרוא.
ואגב, את הארי פוטר קראתי גם לפני שהוא התפרסם בארץ, במקרה מצאתי אותו בספריה ונזכרתי ששמעתי המלצה עליו, אז לקחתי.. לפי הרישום שבצד - הייתי השלישית לקחת אותו מהספריה שלנו.
[ליצירה]
יפיפה! מהמם אפילו.
(בהתחלה קצת הפריעה לי השורה- "בין לבן לצבעוני", כי לבן הוא אחרי הכל, צבעוני [כל הצבעים ביחד הם לבן]. בסוף הבנתי את השורה הזו אחרת, אז היא בסדר...)
:) שחף.
[ליצירה]
התמונה המקסימה הזו מזכירה לי שיר שמזכיר לי צליל שמזכיר לי ריח שמזכיר לי.......כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
אי שם עמוק בתוך תוכנו
טמונים קולות וזכרונות
מראות רבים שכבר שכחנו
ספרי פלאים ומנגינות.
כל זכרונות ימים ימימה
החלומות הראשונים
וכל מילה של אבא אמא
שנאמרה לפני שנים.
אי שם עמוק בתוך תוכנו
טמונים קולות וזכרונות
מראות רבים שכבר שכחנו
ספרי פלאים ומנגינות
עולם מופלא של ילדותנו
רדום בפנים בצל צלילים
איתנו הוא עד יום מותנו
חבוי בתוך תילי מילים.
ולפעמים שריד של ריח
או צליל מוכר או קצה מילה
משיב אליך גן פורח
מחזיר אל קו ההתחלה
ושוב אתה חולם כילד
ושוב אתה תמים כאז
אתה נמצא בתוך התכלת
הכל נשמר דבר לא גז.
אי שם עמוק בתוך תוכנו
טמונים קולות וזכרונות
מראות רבים שכבר שחכנו
ספרי פלאים ומנגינות.
[ליצירה]
קודם כל ממש יפה..אבל ממש..
רציתי להפנות אותך לספר של ויקטור פרנקל "האדם מחפש משמעות" שם הוא מדבר (די בסוף) על פשר האהבה..
כדאי מאוד לקרוא..
למרות שאת חווית האהבה אי אפשר לעלות במילים...
לצערי אני יכול לומר זאת...
ועכשיו אגש לבכות לי בפינה...
[ליצירה]
התרגום שלך מקסים ותודה שזיכית אותנו גם בשיר המקורי שנכתב לאחר הרצחו של אברהם לינקולן.
אך, היודעת את כי נעמי שמר כבר תירגמה שיר זה לאחר מותו של יצחק רבין ויש לו ביצוע מדהים של מיטל טרבלסי. מומלץ מאוד לשמוע
הו רב - חובל, קברניט שלי,
סופה כבר שככה
אל הנמל שבעת - קרבות חותרת ספינתך
זרי - פרחים, פעמונים, המון אדם צוהל
כאשר ספינת הקרב שלך קרבה אל הנמל
אבוי ליבי ליבי ליבי
הו כתם דם שותת
באשר רב - החובל שלי
צונח קר ומת
ליבי ליבי ליבי
הו כתם דם שותת
הו רב-חובל, קברניט שלי, הקשב לקול פעמון
לך כל הדגלים כולם, לך תרועות המון
רק לכבודך ביום חגך ינוע הקהל
ובקולם תקוות - עולם לנס המיוחל
אבוי ליבי ליבי ליבי
הו כתם דם שותת
באשר רב - החובל שלי
צונח קר ומת
ליבי ליבי ליבי
הו כתם דם שותת
הו רב - חובל, אבי שלי, זרועי תתמוך ראשך
סיוט הוא לראותך פתאום נופל על סיפונך
רב - החובל אינו עונה, שפתיו חוורו אילמות
הוא לא יחוש מגע - ידי
הוא לא ייתן לי אות
אבוי ליבי ליבי ליבי
הו כתם - דם שותת
באשר רב - החובל שלי
צונח קר ומת
ליבי ליבי ליבי
הו כתם - דם שותת
עוגנת הספינה לבטח, המסע הושלם
נוצחו כל סכנות הדרך, כל אימי - הים
כשבנמל קהל יצהל אני אצעד אבל
על הסיפון עליו נפל אבי, רב – החובל
אבוי ליבי ליבי ליבי
הו כתם-דם שותת
באשר רב-החובל שלי
צונח קר ומת
ליבי ליבי ליבי
הו כתם - דם שותת