[ליצירה]
את ההוסיט ניסיתי לקרוא בכיתה ד' אבל השתעממתי נורא.. אומרים ששר הטבעות הרבה יותר טוב (וגם בטח הייתי קטנה מדי בשביל הכבדות של ההוביט), אבל עוד לא יצא לי לקרוא.
ואגב, את הארי פוטר קראתי גם לפני שהוא התפרסם בארץ, במקרה מצאתי אותו בספריה ונזכרתי ששמעתי המלצה עליו, אז לקחתי.. לפי הרישום שבצד - הייתי השלישית לקחת אותו מהספריה שלנו.
[ליצירה]
יפיפה! מהמם אפילו.
(בהתחלה קצת הפריעה לי השורה- "בין לבן לצבעוני", כי לבן הוא אחרי הכל, צבעוני [כל הצבעים ביחד הם לבן]. בסוף הבנתי את השורה הזו אחרת, אז היא בסדר...)
:) שחף.
[ליצירה]
בתגובה לשירך:
ירושלים של ברזל (במנגינת ירושלים של זהב)
במחשכיך ירושלים מצאנו לב אוהב
עת באנו להרחיב גבוליך ולמגר אויב
מקול מרגמותיו רוינו ושחר קם פתאום -
ורק עלה, עוד לא הלבין הוא וכבר היה אדום
ירושלים של ברזל ושל עופרת ושל שכול
הלא לחומותייך קראנו דרור
הגדוד, רגום, פרץ קדימה, דם ועשן כולו
ובאו אמא אחר אמא בקהל השכולות
נושך שפתיו ולא בלי יגע, הוסיף הגדוד ללחום
עד שסוף סוף הוחלף הדגל מעל בית הנכאת
ירושלים של ברזל ושל עופרת ושל שכול
הלא לחומותייך קראנו דרור
נפוצו כל גדודי המלך, צלף - נדם צריחו
עכשיו אפשר אל ים המלח בדרך יריחו
עכשיו אפשר אל הר הבית וכותל מערב
הנה הנך באור ערביים, כמעט כולך זהב
ירושלים של זהב ושל עופרת וחלום -
לעד בין חומותיך ישכון שלום
[ליצירה]
אין מתאים כאן יותר מלהביא את מילותיו של אהוד בנאי:
(בדגש על שני הבתים האחרונים)
בוא ידידי שב ליד מדורתי ואשאלך שאלה
האם גורלי תמיד יהיה שחור כמו לילה?
איך הלכתי שוב אחרי דמיון שווא מעורפל
איך פיתה אותי השד המנוול.
את האישה שלי אמר לי לעזוב
יותר טובות ממנה, כך אמר, תמצא ברחוב
משך אותי ללכת למקומות לא טובים
עשיתי לעצמי בושות, רקדתי עם כלבים.
יום אחד התעוררתי בביב שופכין
ולבי כבד עלי כאבן שאין לה הופכין
ועכשיו אני רוצה הביתה לחזור אל האישה
תגיד לי איך אני יוצא, איך אני יוצא מהבושה?
אל דאגה חבר יקר שלי אל תתייאש
בוא ואתן לך גפרור שבלבך ידליק את האש
דע לך זהב טהור זורח בביתך
ואין בכל העיר טובה כאשתך
אבל אתה צריך כל יום לראות אותה אחרת
כמו שמש חדשה ששוב ושוב זוהרת
אתה צריך לראות אותה כל לילה מקודשת
כמו הלבנה המתחדשת.