[ליצירה]
כתוב טוב. היו כמה בעיות שהפריעו לי: לא ברור אם הקטע מתרחש במקביל לסיפור התנ"כי, או בזמן/מרחב שונים. אם הסיפור אכן מקביל למקרא, יש כאן אנאכרוניזם ברור - גן ילדים, לדוגמא (מושג שהומצא רק במאה התשע עשרה), או אפילו מראהו של כדור הארץ.
בעיה נוספת שהרגשתי בה - הקטע אמור להיות מונולוג, אבל בעצם אתה מספר מה מתרחש דרך עיניו של עד. בקטע הראשון אין בכלל רגשות של המספר, ובחלק השני - האכלה בכפית. ערימת ביטויים קלישאתיים כמו "הייתי בטוח שהעולם חרב" פשוט לא מעבירה את זה כמו שצריך.
[ליצירה]
היי האראגי
תודה על ההערה. הכוונה היתה לתת ראייה מעט מודרנית על חייהם של האבות.ברור לי שלא הייתה אוניברסיטה מכונת גילוח ,או אפילו להתקלח ,היו מתקלחים פעם בשנתיים. בכ"א לקחתי לתשומת לבי.
[ליצירה]
חולקת על חלמונית. השילוב בין חדש לישן פשוט מצוין. מה, באמת חשבתם שהיה גן ואוניברסיטה ומכונת גילוח??
ברור שלא!!!
זה מעולה, זה עושה את את וזה שובה לב!!!
אחלה יצירה!
[ליצירה]
נכון!
כתוב חמוד למדי!
ויפה לקחת איזה סיפור מקראי ולספר אותו בצורה כזאת עכשיוית מעיניה של אחת הנפשות הפועלות הזניחות.
יאלה, מניס, הפרוייקט הבא סיפור דוד ובת שבע מעיניה של כבשת הרש...
=)
יפה!
[ליצירה]
[ליצירה]
מצוין, פשוט מצוין.
גם היום כשאני לומדת את סיפורי המקרא, קשה לי להתנתק מהסיווג הראשוני שרכשתי בגן של הדמויות הטובות והרעות, מה שמשפיע על יכולת הניתוח.
קטע כזה (גם אם אתה כתבת אותו "בצחוק"), יכול לעזור בזה מאוד. אם הייתי מורה, וזה לא היה נועז מידי, הייתי מבקשת להקריא את המונולוג הזה בכיתה..
חוצמזה שזה כתוב ממש חמוד.
[ליצירה]
אין זו סופה של הערגה
ולא סופה של ערוגה
כי גם אם את מעט נוגה
זכרי כי אין בעולם תוגה
כלל יש ידוע כי שלמה
לאחר אכילה
לא תישאר העוגה.
בהצלחה בהמשך...