אך ישנה המסגרת
תלויה על בלימה.
ויבוא האחד
שירים ת'כפפה.
ויבנה
וישלים
את הלב השבור
וישמור למשמרת
את הרסיסים שנפלו.
וישמור
ויגן עליו מכל משמר
שלא יקרה עוד
כזה דבר.
[ליצירה]
אך ישנה המסגרת
תלויה על בלימה.
ויבוא האחד
שירים ת'כפפה.
ויבנה
וישלים
את הלב השבור
וישמור למשמרת
את הרסיסים שנפלו.
וישמור
ויגן עליו מכל משמר
שלא יקרה עוד
כזה דבר.
[ליצירה]
הבחירה שלך...
ברגע שתחליטי שאת מנסה להשלים אותו בעצמך ולא מחפשת תלות באחרים, שהם ישלימו אותו אז ההשלמה תגיע מהר יותר ובדיוק באותה צורה שאת תרצי בלי שינוים.
[ליצירה]
ליאורה, מה ההבדל ביני לבינו בעניין זה? שנינו נפרדנו אחד מהשני. לא נכון להניח שהוא נפרד ממני.
תודה לו על מה שהיה, כי מה שהיה היה טוב - כשהיה טוב. ובזכותו - למדתי על עצמי, על החיים ובכלל.
ועל מה שיש, בגלל זה:
ראה זאת כדרישת שלום
אחת מיני רבות
ששלחנו פה
הלוך ושוב
באופן גלוי
יותר או פחות
וגם יותר מזה.
ובסך הכל, מכל קשר, אפילו אם הוא נגמר הכי רע שבעולם (וזה לא המקרה), תמיד לומדים משהו חדש ומתקדמים הלאה. אז לא לומר על זה תודה??
[ליצירה]
חזקי היקר!
א. התבלבלת בשמות::
"אודליה מאוד נהנה מניתוחה המפורט של אודליה את רגשותיה"?:-)
ב. שבחורה תגיד לבחור בשיחת טלפון אחרי פגישה ראשונה שהיא אוהבת בחור אחר!?!?!?!?!?!? NO WAY! לא אומרים כזה דבר אף פעם לחתן פוטנציאלי!
ועוד שהוא יגיב בנונשלנטיות שכזו...
אמנם הם מעולם קצת אחר מזה שלי (משהו כמו, בוא נגיד, אלף אלפי מילין בערך), ואולי הם לא ממש מחפשים "אהבה" בשלב הזה, ובכל זאת נראה לי שהכלל לעיל תקף.
עכשיו אני אלך לקרוא את הצד השני של הסיפור.
[ליצירה]
לא מסכימה איתך
פשוט בשל העובדה הפשוטה שזה לא נכתב כ"מוחחה של השקעה".
אתה מפחית את זה לדרגה של "יופי, הצלחת לכתוב למישהו ברכה בחרוזים". באמת ככה אתה רואה את זה?
אני לא ממש אובייקטיבית, אבל אני חושבת שיש בזה יותר מזה.
וזה בכלל לא נכתב על אנשים ספציפיים, מצבים ספציפיים או משהו כזה...
תגובות