יש לי רסיסים , לא לב...
אין מה לשבור.
אני מחפשת מישהו שידביק אותו.
מעין ש
-
בת 35. איך זה קרה?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואוו! זה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] תמיד שמיח. [ליצירה]
- [ליצירה] * בתור אחד שמבין ברסיסים, לא נותר לי אלא להזדהות... [ליצירה]
- [ליצירה] אך ישנה המסגרת תלויה על בלימה. ויבוא האחד שירים ת'כפפה. ויבנה וישלים את הלב השבור וישמור למשמרת את הרסיסים שנפלו. וישמור ויגן עליו מכל משמר שלא יקרה עוד כזה דבר. [ליצירה]
- [ליצירה] מעין- לב. [ליצירה]
- [ליצירה] טעות לאחת שכותבת ככה,חייב להיות לב גדול. [ליצירה]
- [ליצירה] מנסגר, ריגשתי.:) [ליצירה]
- [ליצירה] הבחירה שלך... ברגע שתחליטי שאת מנסה להשלים אותו בעצמך ולא מחפשת תלות באחרים, שהם ישלימו אותו אז ההשלמה תגיע מהר יותר ובדיוק באותה צורה שאת תרצי בלי שינוים. [ליצירה]
- [ליצירה] הערה קטנונית ופחות קשורה: הכוס השבורה בחופה אינה מסמלת מזל טוב, היא זכר לחורבן בית המקדש! (ולכן כיום יש המקפידים לשבור את הכוס באמצע החופה, ולא בסופה רגע לפני שכולם קוראים "מזל טוב", על מנת שלא יצא שאנשים מברכים על חורבן הבית). [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה, מה ההבדל ביני לבינו בעניין זה? שנינו נפרדנו אחד מהשני. לא נכון להניח שהוא נפרד ממני. תודה לו על מה שהיה, כי מה שהיה היה טוב - כשהיה טוב. ובזכותו - למדתי על עצמי, על החיים ובכלל. ועל מה שיש, בגלל זה: ראה זאת כדרישת שלום אחת מיני רבות ששלחנו פה הלוך ושוב באופן גלוי יותר או פחות וגם יותר מזה. ובסך הכל, מכל קשר, אפילו אם הוא נגמר הכי רע שבעולם (וזה לא המקרה), תמיד לומדים משהו חדש ומתקדמים הלאה. אז לא לומר על זה תודה?? [ליצירה]
- [ליצירה] אחחח לותנת! אהבתי את תגובתך:) [ליצירה]
- [ליצירה] ממש הבנתי. לא הוגנת הבדידות הזו. [ליצירה]
- [ליצירה] המשפט האחרון...\ אייקון צביטה בלב והזדהות\ [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, שי'וש :) [ליצירה]
- [ליצירה] מילון.. ??? [ליצירה]
- [ליצירה] שי. רוצה לספר לי משהו? בכל מקרה, אהבתי. כבר כמה מיצירותיך האחרונות. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים! כל הכבוד! [ליצירה]
- [ליצירה] טיילת לי מסביב לבית...מוזר איך זוכרים לפעמים אותם דברים [ליצירה]
תגובות