בת 28נושמת קריאה וכתיבה
מאמינה באמונה ובכוחן של המילים לסלול את הדרך לנבכי הנפש
אישיות ספרותית מועדפת - פרופ' אורציון ברתנא
בעלת תואר ראשון בחינוך ומתמטיקה
[ליצירה]
קודם כל, זה מעניין ומושך לעוד, ויש כמה משפטים שהם בפירוש נהדרים.
דבר שני: לענ"ד עדיף לחסוך בתיאורי אופי, ובמקומם לתת לקורא להכיר את הדמויות, באופן בלתי אמצעי. (במקום שמירב תסביר על הבדלי האופי בינה לבין שירה - תני לנו להרגיש את זה. בדו-שיח שלהן או בסיפורים קטנים מהצד.)
וקצת מהצד השני: לקרוא שירים של הגיבורה כבר בפרק הראשון מרגיש לי כמו אובר-חשיפה. זריקה ישירה למים העמוקים. אני עוד לא "מיודדת" עם הדמות - אז אני גם לא ארגיש את הכאב על מות האב, כמו שאני עשויה לכאוב אותו אחרי כמה פרקים נוספים.
מחכה להמשך!
[ליצירה]
וואוו ממש יפה אהבתי את הדימויים של חייך וביחוד אהבתי את המשפט האחרון. "גם אם דמעה זורעת נשמה ,קוצרת אהבה."
תודה לך שנתת לנו לבקר במחוזותייך...
[ליצירה]
אהבתי... יצירת הקשר בין מעשה הבריאה האלוהי למעשה האהבה היא רעיון נפלא. זו השותפות שלנו במעשה הבריאה האלוהי - אלוהים יצר את האדם והאדם מסוגל לשחזר את מעשה הבריאה באמצעות מעשה אהבה...
[ליצירה]
חיוך נשיקה חיבוק
מיכל יקרה
כיוצרת חדשה באתר שמחתי להתארח ביצירתך
ולהגיב לך ראשונה
חייכתי עמוקות למקרא השורות
כי מלך שבא הזה הוא....
ממלכת "הקפה והמאפה "
שילוב של מר מתוק וחזק !!!!!!!!!
עיסקת חבילה בדיל !
יופי של כתיבה
קליל ומחויך
לימור
[ליצירה]
איפה הם הימים ההם ?
סיפור נוגע עם טון אישי וקולקטיבי
השופך אור ומעט ביקורת הכרחית על אובדן התום
איפה השירים השובבים והימים שאנשים אהבו לעזור זה לזה גם בחינם ?
געגעועים לערכים ותרבות
אהבתי עד מאוד הכתיבה והרעיון
העומד במרכזה
שווה לקרוא פעמיים
לימור
[ליצירה]
זה הקטן גדול יהיה
ובכל זאת הם הקרקע
עליה חיים.
כוחם של גרירים להתוות לקרקע חולית
בסיס החיים .............................
כוחו של קטן להתוות מערכת גדולה ...............
כמה יפה וחשובה הכתיבה
שנה טובה
[ליצירה]
מיכאל יקר
יצירתך כתובה יפה והכאב לקוח ממעמקים של
"בטן רכה" - נכתב אבסולוטי , אמין ונאמן למקור
סוחף את הקורא לתחושת הזדהות
כי את הפרח הזה
לא יוכלו דמעותיך להשקות
חוסר האונים זועק זעקתך
כי אדמה בה נטמן
ירפא רק ...... הזמן
יופי של שיר
[ליצירה]
חיים שעדיין לא הצלחתי לחיות
כתיבה עוצרת נשימה בכאב אהבה וחיים
שלא התממשו לידי הווייתם
רצית לאהוב
הגוף חיפש מקום לנוח
ויחד עם זאת היית מוכן
לשבור את עצמך
אם יהיה לה יותר נוח....
אבל אהבה היא לא ספרים מסודרים על שולחן
ואחרי שאמרנו הכל ודבר לא נאמר....
לא נותר לי , אלא, ללכת ולהותיר
עקבות בוץ
הפקתי עונג ממילותיך על הדף
יופי
לימור