לימור דיין
-
בת 28נושמת קריאה וכתיבה
מאמינה באמונה ובכוחן של המילים לסלול את הדרך לנבכי הנפש
אישיות ספרותית מועדפת - פרופ' אורציון ברתנא
בעלת תואר ראשון בחינוך ומתמטיקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מה?????? מה זה הדבר הזה? כי "מאמר" זה לא... (למרות שהיום באמטלה של "פוסטמודרניות" אפשר להציג הכל כהכל, בטח באתר "יצירה") [ליצירה]
- [ליצירה] רדף אך מה השיג ? מדוע תרדוף ומה תשיג ? מאמר בעל טו הומוריסטי לפתח קצת אהבה בעולם המתמטיקה אין חובה לקרוא אך למה להתנהג ברשעות וכסילה אם מעמיקים רואים שהשלמות היא רק בשמיים והצחוק ? יפה שבעתיים שתהיה לך שנה מבורכת לטוב שנת סבותי אני ולבי לדעת תור ובקש חכמה וחשבון והרשע כסל והסכלות הוללות כך אמר קוהלת אני רק אזכרתי ואכן החכמתי ! [ליצירה]
- [ליצירה] מה - אי אפשר לבקר? "אפשר לא לקרוא" את אומרת, כלומר מדברייך משתמע שרק ביקורת חיובית מתקבלת ואם הביקורת היא שלילית אז "אפשר לא לקרוא" [ליצירה]
- [ליצירה] חיפשתי אם כתבת ביקורת חיובית באחד ממאה ומשהו יצירותיי האחרות ולא מצאתי מאזן :-) אז לאור ביקורת שלילית שמגיעה באופן מצוץ עדיין מעדיפה שתבחר לא לקרוא אותי תודה [ליצירה]
- [ליצירה] חברי צורה היקרים! היוצרת מבקשת שאם אין אתם יכולים לאזן את הביקורת השלילית שאתם רוצים לתת לה ע"י ביקורת חיובית באותה הכמות והאיכות, אנא, אל תקראו את יצירותיה! [ליצירה]
- [ליצירה] עוד שיר וטוב שנכתב עוד שיר וטוב שנכתב ...... עונג צרוף של קריאת כתביך הולך ומתעצם בי היכולת שלך לתאר רגשות בצורה כה אבסולוטית על הנייר מעוררת התפעלות השיר מתאר כאב וגעגעוע צורך להשמיע מונלוג כמה דיאלוג עם האדם שאיננו עוד .... נגע בי דמע בי כמו שרק מי שחווה אובדן יוכל לחוש ערב טוב [ליצירה]
- [ליצירה] נביא נגלה בעירנו היש נביא בעירנו ? יש ויש !!! וטוב שלא אבדה כמעט התקווה להיות עם בעל משמעות בארצנו ארץ ציון וירושלים . הנה במילים אלו נביא ענק בעל צניעות של גרגר קטן מנסה למתוח ביקורת ספק עצמית ספק לאומית ומנבא חרש : מהאין יעלה היש !!!! עורו ישנים זועק המסר בשורות ולוואי לא יפול על אוזניים ערלות אבל עתה ידוע ידענו וכולי תקווה מכתביך עוד ועוד ידוע נדע נבואה טרם חלפה מאדמתנו ואני אתה והוא מכוח מילים תקווה ייאוש חלום וכמיהה מאוגדים וכתובים אולי נשנה את העולם [ליצירה]
- [ליצירה] זכרון חזק זכרון חזק ומלא רגש של סבתא שעןד פועמת בך גם לאחר שנפרדה ממך חזרה אל בורא עולם . הכאב והפצע חשופים ומעקצצים והכתיבה היא כמזור . מרגש ונוגע . [ליצירה]
- [ליצירה] הסיפור שלא נגמר הסיפור שלא נגמר כזה הוא סיפור הלב והאהבה לעתים מבצבץ האושר לעתים מוחים דמעה אבל הוא המניע אותנו לחיות את חיינו אהבתי לימור [ליצירה]
- [ליצירה] אל מלא רחמים שיר רגיש ומרגש על מידת הרחמים והצורך באיחזורה ושימורה בעולם של כאוס אהבתי מאוד את ההתבוננות הרגישה הזו את הדו-שיח עם המקורות קסום שנה טובה מלאת רחמים ויצירה לימור [ליצירה]
- [ליצירה] להקשיב לשקט גיבוב של צבעים שניסתה לצייר נשפכים על הדף, מחוסרי הבעה של אי השקט המתרוצץ לה בבטן. משהו היה חסר. התהלכה בחדר מקצה לקצה, לפלאפון ומשם לשולחן, הערפול גואה, מתעצם והולך כמו סופת רעמים, חסר, משהו היה חסר בה והיא לא הצליחה להתעלם. מילים מתערבבות לה במוח והצריחות מחרישות את האוזניים, רוצה שקט, די כבר, ש-קט!! כיבתה את האור. בעיניים עצומות התיישבה על הרצפה הקרה, מקשיבה ללב שלה פועם. חייבים לצאת מפה. אם משהו חסר, אז אולי כדי שנמצא אותו? בחנתי את הכתיבה כמה פעמים ונדהמתי מהיופי שביכולתך לקחת סיפור ולדחוס בו בשלמות סערת רגשות בדידות קיומית ותחושת חוסר משמעות שגובלת בכאוס במארז מושלם של כתיבה ובכול זאת החיים .... מתנה למתבוננים (מילותיו של ידידי לעט רון אביטל) עיקר היופי טמון בכך שהפתרון והבעיה שוכנים בממלכתך תחת אותה יצירה ואימתי לא ינבלו החלומות אלא יפרחו במלוא ההדר? כשאדם בתוך עצמו הוא גר ולמה התכוונה המשוררת ? ביקשה היא בסך הכול שקט !!! מה נהדר כוחו של שקט מה נאדר שקט שהוא כוח שתי אוזנים לשמיעה פה אחד להגיה אפילו הגוף אומר דברי פחות עשי יותר (מתוך שירי מקשיבה לשקט - מומלץ !!!) כי ברגע שישנה מודעות להקשיב אל הפנים והחוץ לזהות בהם את האני ומה נכון עבורי לצעוד על הדרך שלי מכוח של תקווה ואמונה ולהגשים את כול החלומות בלי מעצורים ובלי נבילות תהיי שנתך פורחת בגאון תני לשקט להכתיב עבורך את הטון ואז תראי איך החדלון נס במהרה מהחלון ומפנה מקום להגשמת כול חלום שלך לעט ובכול עת לימור דיין [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל המגיבים שהלכו עימי לטייל בשדות העצמי שלי ואפילו חזרו עם תנובה ותובנה ובאשר ללוגן לוגן שלום לך . לרוב נהנית לקרוא הארות והערות אלא שהפעם ..... אבולוצית הספרות מעידה שהרבה פעמים דווקא הכאוס הוא נסיון לזעוק לסדר משל הספר : הדבר / אלבר קאמי ולפעמים הלפעמים הוא .... תמיד שבוע מבורך לטוב [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם כול מילה בעצם היותם קרובים הם כבר אוהבים נהדר הקצר ..... לימור [ליצירה]
- [ליצירה] איפה הם הימים ההם ? סיפור נוגע עם טון אישי וקולקטיבי השופך אור ומעט ביקורת הכרחית על אובדן התום איפה השירים השובבים והימים שאנשים אהבו לעזור זה לזה גם בחינם ? געגעועים לערכים ותרבות אהבתי עד מאוד הכתיבה והרעיון העומד במרכזה שווה לקרוא פעמיים לימור [ליצירה]
- [ליצירה] זולגות הדמעות מעצמן כתיבה ברוכת כשרון על הצורך להתבגר ולהתגבר על הצורך לתת דרור לרגשות על אף ולמרות דווקא מתוך הגדילה והעוצמה הכרח לשמר רגישות ולפעול נפלא [ליצירה]
תגובות