נטע האור בליבי
שלוחות צבע חם
נוסכות מילים
מגרשות לי חושך
ידוע ידעתי מזמור
על גבורה וניסים
אך כדי שנמלא פתאום
מספיק לשמונה פלאים
זכור זכרתי דבריך
קל ללבות אש
תן לכולם אושר
רק זאת אבקש
לימור דיין
-
בת 28נושמת קריאה וכתיבה
מאמינה באמונה ובכוחן של המילים לסלול את הדרך לנבכי הנפש
אישיות ספרותית מועדפת - פרופ' אורציון ברתנא
בעלת תואר ראשון בחינוך ומתמטיקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה הקטן גדול יהיה ובכל זאת הם הקרקע עליה חיים. כוחם של גרירים להתוות לקרקע חולית בסיס החיים ............................. כוחו של קטן להתוות מערכת גדולה ............... כמה יפה וחשובה הכתיבה שנה טובה [ליצירה]
- [ליצירה] תותבות אהבתי את המסרים החבויים בין השורות החולות והבריאות המסר העיקרי שאני הפקתי שעדיף לוותר דווקא על התותבות ולהילחם בחיידקים בכוח שיני הבינה ולא אלה הטוחנות .... מה שנקרא לעקר מהשורש . יפה [ליצירה]
- [ליצירה] חיים שעדיין לא הצלחתי לחיות כתיבה עוצרת נשימה בכאב אהבה וחיים שלא התממשו לידי הווייתם רצית לאהוב הגוף חיפש מקום לנוח ויחד עם זאת היית מוכן לשבור את עצמך אם יהיה לה יותר נוח.... אבל אהבה היא לא ספרים מסודרים על שולחן ואחרי שאמרנו הכל ודבר לא נאמר.... לא נותר לי , אלא, ללכת ולהותיר עקבות בוץ הפקתי עונג ממילותיך על הדף יופי לימור [ליצירה]
- [ליצירה] אפס משמעות ויחד עם זאת מילים כנות ויפות שברגשות על בי ובך . [ליצירה]
- [ליצירה] חיפשתי אם כתבת ביקורת חיובית באחד ממאה ומשהו יצירותיי האחרות ולא מצאתי מאזן :-) אז לאור ביקורת שלילית שמגיעה באופן מצוץ עדיין מעדיפה שתבחר לא לקרוא אותי תודה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה משה על תגובתך :) [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] הסיפור שלא נגמר הסיפור שלא נגמר כזה הוא סיפור הלב והאהבה לעתים מבצבץ האושר לעתים מוחים דמעה אבל הוא המניע אותנו לחיות את חיינו אהבתי לימור [ליצירה]
- [ליצירה] להקשיב לשקט גיבוב של צבעים שניסתה לצייר נשפכים על הדף, מחוסרי הבעה של אי השקט המתרוצץ לה בבטן. משהו היה חסר. התהלכה בחדר מקצה לקצה, לפלאפון ומשם לשולחן, הערפול גואה, מתעצם והולך כמו סופת רעמים, חסר, משהו היה חסר בה והיא לא הצליחה להתעלם. מילים מתערבבות לה במוח והצריחות מחרישות את האוזניים, רוצה שקט, די כבר, ש-קט!! כיבתה את האור. בעיניים עצומות התיישבה על הרצפה הקרה, מקשיבה ללב שלה פועם. חייבים לצאת מפה. אם משהו חסר, אז אולי כדי שנמצא אותו? בחנתי את הכתיבה כמה פעמים ונדהמתי מהיופי שביכולתך לקחת סיפור ולדחוס בו בשלמות סערת רגשות בדידות קיומית ותחושת חוסר משמעות שגובלת בכאוס במארז מושלם של כתיבה ובכול זאת החיים .... מתנה למתבוננים (מילותיו של ידידי לעט רון אביטל) עיקר היופי טמון בכך שהפתרון והבעיה שוכנים בממלכתך תחת אותה יצירה ואימתי לא ינבלו החלומות אלא יפרחו במלוא ההדר? כשאדם בתוך עצמו הוא גר ולמה התכוונה המשוררת ? ביקשה היא בסך הכול שקט !!! מה נהדר כוחו של שקט מה נאדר שקט שהוא כוח שתי אוזנים לשמיעה פה אחד להגיה אפילו הגוף אומר דברי פחות עשי יותר (מתוך שירי מקשיבה לשקט - מומלץ !!!) כי ברגע שישנה מודעות להקשיב אל הפנים והחוץ לזהות בהם את האני ומה נכון עבורי לצעוד על הדרך שלי מכוח של תקווה ואמונה ולהגשים את כול החלומות בלי מעצורים ובלי נבילות תהיי שנתך פורחת בגאון תני לשקט להכתיב עבורך את הטון ואז תראי איך החדלון נס במהרה מהחלון ומפנה מקום להגשמת כול חלום שלך לעט ובכול עת לימור דיין [ליצירה]
- [ליצירה] ארז יקר כמה כואב ככה כאוב כמה קצר ככה יפה נע ונד בין אהבה לאכזבה בין כאב לייסורים מה שמיוחד בשיר הזה שהוא מתאר את הרגשות מהפנים וחוץ תחושה שאפילו הטבע מזדהה איתך יופי של רעיוו ביופי של ביצוע שמחה להידבק קצת באבק הכוכבים של הממלכה שלך ....... יום טוב לימור [ליצירה]
תגובות