שירים (1/9/2007-12:06)
בשער ההשראה
בכניסה אל מקדש האלוהים
מלאך עטוי כנפיים לוחש בי הילה : שקט ..............
זמן הקשבה עכשיו
מפנים אל חוץ
רוח מיללת
מים מפכים
עלים מרשרשים
ירקן צועק
בבסטה בשוק
רכבת משקשקת
אמא בין סירים
ילד משמיע צחקוק
קרוסלה מסתובבת
ירח צורח
גלים מתנפצים
שמיים בוכים
ריקוד אוהבים
מה נאדר כוחו של השקט
מה נהדר שקט שהוא כוח
זמן הקשבה עכשיו
מן החוץ אל הפנים
במגרש הביתי של אני
דמעה נושרת על כרית פרחונית
מחשבה על אהוב רחוק וקרוב
געגוע לאלה שחלפו לבלי שוב
פצעים שהגלידו
ואלה שמדממים שוב ושוב...
מה ארצה לפגוש בדרך ?
היכן היא השכינה ?
מה המטרה ?
לאן האהבה ?
שתי אוזניים לשמיעה
פה אחד להגיה
אפילו הגוף אומר:
"דברי פחות עשי יותר"
להקשיב למילים
לראות בין השבילים
לחוש בין השורות
מה רצו לומר הן ?
מה ביקשו לחוות ?
מה ביקשו להשכיח ?
מה התאוו להחיות ?
מה רצתה ללדת היולדת ?
מיהו הוולד ?
מה נברא עכשיו ?
כי יש שהמהות היא כתיבה
ויש שהכתיבה היא המהות ...
זמן לשאול בי תשובה
זמן לשוב בי שאלה
ללכת לאיבוד עד שכחה
למצוא עצמי בחזרה
בריאת גוף רווית נפש
מן השבי אל החופש
לבוא בשער ההשראה ...
© לימור דיין – כל הזכויות שמורות
השיר מבוסס על מאמרו המעצים והמומלץ של גילעד שימרון "הקשבה"
המפורסם במדור חדש באתר "שער להשראה"
ישר כוח על שער זה .... אשרי מייסדיו והמהלכים בו
תגובות