צעיף זיכרונות קסומים
נכרך צווארי רכות
מרפרף שפתיי אודם
עיניי נושבות רוחות
רגעים שהיו כאן קודם
 
ים נשבר על מזח
גווני ירוק בשחור
אוניה איבדה דרכה
מפלסת דרכה מגדלור
 
עננים אפורים בולעים שגרה
מפזרים טיפות מסתורין
הנה אני שוב נשאבת
למחוזות טעמך אנין
 
פינה סגרירית בלב
אוספת אותך שוב קרוב
יד שנגעה אותך
עוטפת לך שוב לאהוב
 
לא נגמר
אף פעם לא ייגמר
אתה כמו החורף
תמיד חוזר