[ליצירה]
- ואני תפילה שידיין אפשר להציל. גם עכשיו, ברגע האחרון. שהחרב החדה תושב לנדן (ותושלך למצולות). שלא נתנסה בנסיון הכל כך מר הזה!... הלוואי שאף יהודי לא יצטרך לעקור ואף יהודי לא יעקר! ה' תרחם!!!
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
אכן,
קשה לראות את היופי הזה מושמד...
חלק מארצינו הצעירה, יאבד, ואנו נראה את אויבינו רוקדים על גגותינו הנטושים.
גם אני אינני מסכים, שכן באמת יש לנו אהבה, ורק אם נתמקד בה ננצח.
המשפט שהכי הזדהיתי איתו היה:
"נכון יש פנים אל פנים אבל רק כשהאקדח ברקה?"
אולי אם היינו מתחילים את זה לפני שלושה שנים היינו מקדימים תרופה למכה ומרפאים את המחלה.
[ליצירה]
כתיבה יפה וזורמת, ועם זאת - כואבת.
יש לנו אהבה והיא עוד תנצח.
השאלה היא מתי צריך להשתמש בה, ומתי, למרות סלידתך מהמילה הזו, מתי נאבקים באמת.
בשורות טובות.
[ליצירה]
יש לנו גם אמונה לפחות לחלקנו אהבה ענקית ואמונהולדעתי לשם שינוי יש גם מין זחיחות ויופי בדברים שלך כמו שאומרים" יש לנו אהבה והיא תנצח" כמו שאומרת קודמתי וכמעט רק מי שגר בגוש ירגיש את זה על בשרו
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
ואני חשבתי על האהבה לארץ הזו... אהבה שקשה כ"כ להסביר אותה, צריך כ"כ לעמול לחשוף את שורשיה, והיא כ"כ טמונה בכולנו עמוק ומאחדת אותנו. והיא גם צריכה את אהבתנו עזה ומתמסרת ללא גבול, ואולי אם נצליח לאהוב דרכה, ננצח.
כתוב יפה, זורם. כואבת תחושת חוסר היכולת להתקרב, להכוות שנית, ומעורר מחשבה.
[ליצירה]
כתיבה פשוטה, אמיתית, יפה ונוגעת ללב.
נראה לי שהמעבר בין האמירה שלך ש"אני נשארת", לא הולכת לגוש וכו', לזה שבכל-זאת נסעת - לא מספיק מובן, קצת קטוע. אולי אפילו אנטר יעזור.
נו, עכשו את שמחה שבאת לבסוף?
ישועות ונחמות, אך בשורות טובות.
(על הקטע של האהבה נראה לי שאיני מסכימה כל כך. נראה שאת מכה על חטא [אולי לא הבנתי טוב?], בזמן שלא את צריכה להכות עליו. ממש לא!)
[ליצירה]
הא!
זה כתוב יפה מאוד ואפילו שובר לעצמו את הקיטשיות בסוף...
(למרות שאפילו בלי הפקקי שעווה בסוף הייתי אוהבת את הכתיבה הזאת. כי היא חמודה.)
עשית טוב.
[ליצירה]
יפה אנושי ואמיתי
למה שלא תצטרפי לצוות ההדרכה של קורס הכנה ללידה?
אני חושבת שגם לקטע הזה צריך הכנה.
עוד לא הפסיקו עם אונס המתנות הללו בבית חולים?
[ליצירה]
מתוק מדבש
אה.. אמן המילים, אורי. שירך מתוק מדבש.
בקצב מתוקתק של שעון, ועם קריצה חמודה של קוקיה.
אהבתי גם את תגובתה הציורית של "מישי",
ואגב, דומני שהיה צ"ל "חכם על קטנים" ובטעות נכתב ההיפך.
[ליצירה]
מה אפשר עוד להוסיף?
היצירה כתובה מעולה, סוחף, קולח.
משום מה הגברים במשפחתי שנתתי להם לקרוא, הבינו מהתחלה את העניין. האמנם רק אני חשבתי עד לשורות האחרונות שיש שני גברים בסיפור?
גם אני כמו אלול (אלא מה) כואבת את האמת המוזרה העומדת בבסיסו של הסיפור, אבל ההקצנה המטורפת עושה את שלה.
[ליצירה]
אוי יקירה
את הסוף הבנתי יותר מההתחלה. למה? כי בסוף את מספרת על אמא שלך, האמיתית, ואילו השורות הראשונות כאילו הן ציטוט מקלישאות ששמעת תמיד והאמנת שהן קיימות אצל אחרים.
אישית, שונאת שירי הלל על אמהות. אמא זה דבר יותר מורכב. מפנה אותך למשהו שכתבתי בנושא
http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=9873&code=1183
[ליצירה]
מוציא חמה מנרתיקה
תודה לכם, ותודה למוציא חמה ממקום שבתה, שברור שכאשר היא יוצאת גם מצב הרוח שלי מתעופף לעננים בהתאם.
השירים האלה נכתבו בתקופה סגרירית, ושכבו אצלי בהתלבטות אם להעלות אותם או לא. אבל בכל זאת אמרתי, אי אפשר להתעלם ולהתכחש מצרור הרגשות האלה כאילו אינם קיימים.
הנחתי שיש אי אלו (א)נשים שיזדהו, עם הסגריריות, או עם תחושת הכבדות והכבלים של תינוק חדש.