[ליצירה]
- ואני תפילה שידיין אפשר להציל. גם עכשיו, ברגע האחרון. שהחרב החדה תושב לנדן (ותושלך למצולות). שלא נתנסה בנסיון הכל כך מר הזה!... הלוואי שאף יהודי לא יצטרך לעקור ואף יהודי לא יעקר! ה' תרחם!!!
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
אכן,
קשה לראות את היופי הזה מושמד...
חלק מארצינו הצעירה, יאבד, ואנו נראה את אויבינו רוקדים על גגותינו הנטושים.
גם אני אינני מסכים, שכן באמת יש לנו אהבה, ורק אם נתמקד בה ננצח.
המשפט שהכי הזדהיתי איתו היה:
"נכון יש פנים אל פנים אבל רק כשהאקדח ברקה?"
אולי אם היינו מתחילים את זה לפני שלושה שנים היינו מקדימים תרופה למכה ומרפאים את המחלה.
[ליצירה]
כתיבה יפה וזורמת, ועם זאת - כואבת.
יש לנו אהבה והיא עוד תנצח.
השאלה היא מתי צריך להשתמש בה, ומתי, למרות סלידתך מהמילה הזו, מתי נאבקים באמת.
בשורות טובות.
[ליצירה]
יש לנו גם אמונה לפחות לחלקנו אהבה ענקית ואמונהולדעתי לשם שינוי יש גם מין זחיחות ויופי בדברים שלך כמו שאומרים" יש לנו אהבה והיא תנצח" כמו שאומרת קודמתי וכמעט רק מי שגר בגוש ירגיש את זה על בשרו
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
ואני חשבתי על האהבה לארץ הזו... אהבה שקשה כ"כ להסביר אותה, צריך כ"כ לעמול לחשוף את שורשיה, והיא כ"כ טמונה בכולנו עמוק ומאחדת אותנו. והיא גם צריכה את אהבתנו עזה ומתמסרת ללא גבול, ואולי אם נצליח לאהוב דרכה, ננצח.
כתוב יפה, זורם. כואבת תחושת חוסר היכולת להתקרב, להכוות שנית, ומעורר מחשבה.
[ליצירה]
כתיבה פשוטה, אמיתית, יפה ונוגעת ללב.
נראה לי שהמעבר בין האמירה שלך ש"אני נשארת", לא הולכת לגוש וכו', לזה שבכל-זאת נסעת - לא מספיק מובן, קצת קטוע. אולי אפילו אנטר יעזור.
נו, עכשו את שמחה שבאת לבסוף?
ישועות ונחמות, אך בשורות טובות.
(על הקטע של האהבה נראה לי שאיני מסכימה כל כך. נראה שאת מכה על חטא [אולי לא הבנתי טוב?], בזמן שלא את צריכה להכות עליו. ממש לא!)
[ליצירה]
הא!
זה כתוב יפה מאוד ואפילו שובר לעצמו את הקיטשיות בסוף...
(למרות שאפילו בלי הפקקי שעווה בסוף הייתי אוהבת את הכתיבה הזאת. כי היא חמודה.)
עשית טוב.
[ליצירה]
הבטחות לשקופיה
אני רוצה להבטיח לך הבטחות
אבל יש לי הרגשה שמותר לי רק אחת
לקטוף לך את הירח לא יצא
ובעניין השיער, רוצה להבטיח, אבל אם לא?
מעדיפה להבטיח לך שהאהבה שתמצאי
תהיה בריאה, בעלת נפח, עם צבע משגע, שלא דוהה, מתולתלת במידה, שובבה ולא מעיקה, ושתוכלי להתגאות בה גם אחרי 20 שנה, ולחפש עבורה שמפו לאהבה בריאה.
הולך?
[ליצירה]
אוי יקירה
את הסוף הבנתי יותר מההתחלה. למה? כי בסוף את מספרת על אמא שלך, האמיתית, ואילו השורות הראשונות כאילו הן ציטוט מקלישאות ששמעת תמיד והאמנת שהן קיימות אצל אחרים.
אישית, שונאת שירי הלל על אמהות. אמא זה דבר יותר מורכב. מפנה אותך למשהו שכתבתי בנושא
http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=9873&code=1183
[ליצירה]
כפיים!!!
איך הקדימו אותי התשואות שלעיל? אני, שזכיתי לקרוא הקרנת בכורה... ללקק את השפתיים... וגם מוס שוקולד שהיתה פה היום, (ובתחילה נסתה להגן על העם הקונדיטאי) מצטרפת למחמאות ברוחב פה...
[ליצירה]
גם לאושר מגיעה שורה
ואני מאחלת מכל לבי שלא תצטרך "להיזרק" כאחד המגיבים כאן, כדי ליצור יותר ממשפטי פתיחה.
זה העכשיו שלך, אושר רגוע, וזה הכי נכון לעכשיו. כשהאושר יעמיק ויעטה רבדים נוספים, יהיה גם יהיה מה לכתוב. (לי אישית יש כמה שירי אושר כאלה) בינתיים - אמן למלים השותקות.