בּוֹרָחָת אֶל עַצְמִי, יוֹשֶבֶת עַל סַפְסָל

מְחַפֵּשֶׂת קְצָת שֶׁקֶט, הָחָיִים כּבֵדִים עַלָי

שׁוֹאֶלֶת מַתָּי אָחוּשׁ אֶת עַצְמִי קְלִילָה וּמְהִירָה

בְּלִי יֶלֶד עַל כְּתֵפַי, אוֹ לְפַנַי, אוֹ מִצְדַדַי,

וּבְלִי לָחוּשׁ אוֹתָם עַל כְּתֵפַי, גָּם כְּשֶפִיזִית אֵינָם.

מִשִׁמְשַת בֵּית הַקָּפֶה נִשְׁקָפִים לִי פָּנִים מוּכָּרוֹת

עִתּוֹתֵיהָ בְּיָדֵיהָ, לֹא דָּקוֹת סְפוּרוֹת

תָמִיד בְּגַפָּה, שֵׂיעָר שָׁטֵנִי אָרוֹך, בְּגִילִי בְּעֵרֶךְ

אוּלָי גָּם הִיא רוֹאָה עַכְשָיו אוֹתִי

בֶּטָח הַיְתָה שׂמֵחָה לְהִתְחָלֶף אִתִּי

וְהָאִם זֶה אָמוּר לְעוֹדֶד אוֹתִי