כמו בילדותי, כך גם היום, כשמזיזים ארון, ומנקים את כל הטינופת שנדבקה שם לרצפה, תמיד יש לי תקווה בלב, שנמצא שם אוצר, משהו שהרבה זמן חיפשנו, או ששוה משהו.
[ליצירה]
תוהה, האם גילוי מוקדם היה מוריד מערך היצירה?
כוונתי לגילוי לקוראים, שמדובר בכלבך האהוב ולא בחבר בשר ודם.
האם יש כאן פחד לאבד את הקורא שאולי יגיד, אה.. כלב?
[ליצירה]
המשורר בכבודו ובעצמו
נעתקה נשימתי
איזה שיר נפלא
פשוט נפלא, כל מילה זהב.
לשמר אותו לימי החורף (שאצלי הם הדכאון בכבודו ובעצמו)
שיר שצריך מלחין נפלא
ולהנעים את אזנינו מעל גלי האתר...
[ליצירה]
סכין בלב
אין מלים יותר מדוייקות לתאר את הכאב
ואת הטירוף במציאות ההווית שלנו
ובחיים הירושלמים שלנו,
איכשהוא ידענו משהו, כשהיינו ילדים ושנאנו את השם הזה
[ליצירה]
נו... חביב כרגיל
כשכאן מרב עולה על הצג
חגיגה מתמשכת צפויה לגולשים
השמחה בוודאי תעלה עד לגג
ותתן כר נרחב לחרוזים חדשים
ואני, אף שאת השיר כבר שזפתי
כי את הספר הנ"ל זה מכבר רכשתי
שמחה כאן להיות החורז הראשי
וזאת הודות לסוכן האישי...
[ליצירה]
הבטחות לשקופיה
אני רוצה להבטיח לך הבטחות
אבל יש לי הרגשה שמותר לי רק אחת
לקטוף לך את הירח לא יצא
ובעניין השיער, רוצה להבטיח, אבל אם לא?
מעדיפה להבטיח לך שהאהבה שתמצאי
תהיה בריאה, בעלת נפח, עם צבע משגע, שלא דוהה, מתולתלת במידה, שובבה ולא מעיקה, ושתוכלי להתגאות בה גם אחרי 20 שנה, ולחפש עבורה שמפו לאהבה בריאה.
הולך?
[ליצירה]
מה אפשר עוד להוסיף?
היצירה כתובה מעולה, סוחף, קולח.
משום מה הגברים במשפחתי שנתתי להם לקרוא, הבינו מהתחלה את העניין. האמנם רק אני חשבתי עד לשורות האחרונות שיש שני גברים בסיפור?
גם אני כמו אלול (אלא מה) כואבת את האמת המוזרה העומדת בבסיסו של הסיפור, אבל ההקצנה המטורפת עושה את שלה.
תגובות