כמו בילדותי, כך גם היום, כשמזיזים ארון, ומנקים את כל הטינופת שנדבקה שם לרצפה, תמיד יש לי תקווה בלב, שנמצא שם אוצר, משהו שהרבה זמן חיפשנו, או ששוה משהו.
[ליצירה]
ריח הכאב
יותר מוחשי מזה לא יכול להיות. ריח הכאב, כל התחושות, השעמום, האשמה, ההזדהות עם הסבל אל מול החולין של ספירת המשבצות.
מקסים.
(הפריעו לי המלים הראשונות הלקוחות משיר, למה להכניס אותנו לאוירה "מוכנה" ממקום אחר? לי אישית השיר הזה עושה בחילה. אולי זה היה בכוונה? לא. הייתי מציעה להשאיר ביצירה שלך רק את מילותייך שלך. הן חזקות דיין)
[ליצירה]
אתה מטורף, אתה!
ואשר לסיפור עצמו, עם היותו הזוי, מטורף, עושה בלגאן בבטן וכאבים בשחלות, הוא עשוי היטב, עגול, סגור, מטורף, עוקץ, מפחיד, סטרילי, מטורף כבר אמרתי?
בקיצור, נהדר! לכל השדים והרוחות!
תגובות