[ליצירה]
מצא לו את מקומו השיר שלך...
ישר אחרי "דרכה של אשה"
יום עמוס, מקרה כואב..
דברים המעיבים על הלב.
מחפשים דרך, מחפשים מוצא,
מחפשים מקום להתפרק..
משוועים לנחמה.
ומגיע אהוב במגע מנחם
גורם לכל הדברים
להתרוקן..
ןשבכל כבר ריק
והלב נקי..
נשאר הוא האהוב.....
ריקני.
[ליצירה]
בתש...
כאלה מחשבות?
תבושי!!!
טוב, לא נורא.. תזכרי שאנחנו תמיד פה בשבילך, ולא לחשוב מחשבות כאלה....
(ומה עם שזירת פרחים לחתונה?)
טוב, יומעולה ושופע אור!!!
[ליצירה]
מבט אחד אל בית הילדות
וברז סמוי נפתח מאי שם
שופע סיפורים ושירים
סכר שכחה נבקע לשניים
בשצף הזכרונות
רב השנים
וזרם שוצף לו
ממעיין העבר
אל חופי העתיד
[ליצירה]
הי, הפעם זה כמעט יפה. אני מוכרחה לציין שכמעט לא רואים את הסגנון הכ"כ שמואלי שלך. והשיר בסדר, הוא ממש טוב יחסית. הוא ארוך יותר, ואין בו עתיד.
אבל כאילו כדי להרוס, אולי בשביל להגיד משו כמו: נכון, קצת שיניתי סגנון, אבל זה לא אומר שירדתי מסגנוני לחלוטין.
הבית האחרון הוא כמו תמיד, אותו דבר.
[ליצירה]
היד יפה . מצויירת ממש טוב. הפרפר מדהים. עם כל הדוגמאות הקטנות שעליו, שנעשו בכישרון עצום ! הנפח של כנפיו, אוי, הנפח של הכנפיים! מדהים . מדהים.
הדבר הזה על היד, פשוט נשגב מיכולתי להבין איך את עושה את זה. קל וחומר מיכולתי לצייר את זה..
את פשוט הולכת ונהיית יותר טובה, מציור לציור רואים את זה יותר... אין , את פשוט מוכשרת!
ביקורת? - מי אני, הקטנה שאבקר אותך... רק ללמוד ממך אני יכולה.
[ליצירה]
וואוו. באמת מרשים.בחירה מגניבה דווקא לצייר את החולצה שתלויה כאילו בחוסר חשיבות על הכיסא..
התרשמתי מאוד מכל ציורייך (זאת תגובה כוללת, על הכל)
יש לך כישרון, נצלי אותו, ואל תשכחי כמובן להודות למי שנתן לך אותו..
זה כיף לי לראות ציורים כ"כ יפים, של ילדה כ"כ צעירה.
[ליצירה]
וואי!! איזה עצוב!
עצוב שמגרשים אנשים שלא עשו מימהם דבר רע לאף אחד מביתם, ווזורקים אותם לרחובות!
ציור איכותי, אילולי הנסיבות, הייתי אומת שזה רעיון יפה....
[ליצירה]
אוי. בטעות. ממש לא הייתה לי כוונה לייגע אותכם בקריאת כל ההודעה שלי פעמיים..
ואם אני כבר כאן..
פולק-שחכת שעכשיו (והרבה בזכות הערבים) יש הרבה פליטים יהודים בתוך ארצם , שגורשו, והם נכון לרגע זה ללא פתרון? ההבדל בין היהודים לערבים הוא שהערבים ברחו מרצונם עם פרוץ המלחמה, וברחו לארצות ערב השכנות. לאחר שאלה לא נתנו להם להיקלט בארצותיהם הם נותרו במחנות פליטים, שגרמו להם לטיפוח הגעגועים לארצם האמיתית והתסיס אותם מצד אחד, אך מצד שני לא נתנו להם להשתלב בארץ ערבית.