[ליצירה]
מצא לו את מקומו השיר שלך...
ישר אחרי "דרכה של אשה"
יום עמוס, מקרה כואב..
דברים המעיבים על הלב.
מחפשים דרך, מחפשים מוצא,
מחפשים מקום להתפרק..
משוועים לנחמה.
ומגיע אהוב במגע מנחם
גורם לכל הדברים
להתרוקן..
ןשבכל כבר ריק
והלב נקי..
נשאר הוא האהוב.....
ריקני.
[ליצירה]
בתש...
כאלה מחשבות?
תבושי!!!
טוב, לא נורא.. תזכרי שאנחנו תמיד פה בשבילך, ולא לחשוב מחשבות כאלה....
(ומה עם שזירת פרחים לחתונה?)
טוב, יומעולה ושופע אור!!!
[ליצירה]
מבט אחד אל בית הילדות
וברז סמוי נפתח מאי שם
שופע סיפורים ושירים
סכר שכחה נבקע לשניים
בשצף הזכרונות
רב השנים
וזרם שוצף לו
ממעיין העבר
אל חופי העתיד
[ליצירה]
למה תמיד אתה חייב להזכיר לנו תמיד איך שהוא שזה אתה?
כלומר, השירים שלך נורא השתנו, ולטובה, באמת. אז כן למדת משו בסוף מכל הביקורת.
אבל גם אם הצלחת להוציא מתחת ידיך שיר שהוא שונה, בוא נקרא לזה כך, משאר שיריך הדגולים, אתה חייב להכניס קטע, כדי להזכיר שזה אתה
בכלופן....
השתפרת קצת. אבל אני מעדיפה את שירי המהפכה שלך.
[ליצירה]
וואוו...אין לי מילים. אפילו לא בעל פה. זה מדהים. מרגש. עצוב. העלה לחלוחית בעיני... הצלחת לרגש. אתה כותב מדהים! כזה עצוב! מאיפה בא לך הרעיון ? וגם הכתיבה שלך- הניסוח, תרם הרבה....
תודה לך!
[ליצירה]
את פשוט מתבגרת.
ינחם אותך לדעת שגם אני ככה, פרצוף תשעה באב, כזה?..
דיכאון גיל ההתבגרות. זה יעבור, מותק.
טכנית יש לך עוד מה לשפר בכתיבה.
אבל תמשיכי לכתוב.
בהצלחה!
בת"ש
[ליצירה]
אני תוהה.. במה עוד עשוי העולם האלקטרוני להפתיע אותנו עוד, מה אפשר להמציא שעוד לא המציאו. ..
מעניין איזה שכלולים יהיה במאה ה22
ממש קטע חמוד, אני מקווה שהעולם לא יתדרדר עד כדי כך, ושעולמנו לא יהיה בנוי בעיקר על חשמל ומים..
[ליצירה]
עכשיו הבנתי מה ייחודי כל כך לשירים שלך , אתה תמיד, אבל ת מ י ד , כותב בעתיד. ותמיד הכותרת היא עם סימן קריאה, וגם בשיר עצמו אתה מכניס איזה סימן קריאה או שתיים.
אף פעם התוכן של השירים שלך לא משנה לי, תמיד כשאני קוראת אותם יש לי הרגשה שאני קוראת את אותו שיר שוב, בפעם המאה.
אוף, זה כל כך אתה, שוב ושוב... תנסה למשל לכתוב פעם בעבר, או בהווה, תנסה לכתוב לא על מהפכה, ולא כזה מתלהם, אני בטוחה שאתה טוב בלכתוב. אם רק תכניס קצת גוון ש ו נ ה לשיריך.. הם ייצאו נהדר.
וסליחה אם פגעתי, באמת לא הייתה לי כוונה.
בתש