[ליצירה]
מצא לו את מקומו השיר שלך...
ישר אחרי "דרכה של אשה"
יום עמוס, מקרה כואב..
דברים המעיבים על הלב.
מחפשים דרך, מחפשים מוצא,
מחפשים מקום להתפרק..
משוועים לנחמה.
ומגיע אהוב במגע מנחם
גורם לכל הדברים
להתרוקן..
ןשבכל כבר ריק
והלב נקי..
נשאר הוא האהוב.....
ריקני.
[ליצירה]
בתש...
כאלה מחשבות?
תבושי!!!
טוב, לא נורא.. תזכרי שאנחנו תמיד פה בשבילך, ולא לחשוב מחשבות כאלה....
(ומה עם שזירת פרחים לחתונה?)
טוב, יומעולה ושופע אור!!!
[ליצירה]
מבט אחד אל בית הילדות
וברז סמוי נפתח מאי שם
שופע סיפורים ושירים
סכר שכחה נבקע לשניים
בשצף הזכרונות
רב השנים
וזרם שוצף לו
ממעיין העבר
אל חופי העתיד
[ליצירה]
כן.. אתה מה זה צודק, עכשיו חלק ממגורשי גו קטיף רעבים ללחם.. כך שמעתי..ואין למדינה כסף בשביל החראוילות שהבטיחו להם, אז מה 'תה רוצה, שהמדינה גם תדאג לערבים טפילים שמתעקשים בכח לגור כאן? ועוד כל התהליך המטופש הזה נעשה דק בגללם.. תחשוב.
[ליצירה]
וואלה, אני מוכרחה לאמר שהופתעתי לטובה. כלומר, מבחינת הסיפור.
לא יודעת, חשבתי שהוא פלצן כזה, אולי בגלל הכותרת. ובגלל הפרקים.
ואז פתחתי. לראות.
והופתעתי.
כי נוכחתי לראות שאת דווקא מבינה בזה.
וזה הרבה פחות פלצני ממה שנראה.
(אבל הי- אל תעלבי, זו דרך התבטאות שלי!)
ו- וואוו. זה אפילו יפה.
סיפור טוב. אם כי הסוף דיי הרס לי. פרק 8. הוא היה קרצייתי כזה..
אהבתי.
[ליצירה]
וואוו...אין לי מילים. אפילו לא בעל פה. זה מדהים. מרגש. עצוב. העלה לחלוחית בעיני... הצלחת לרגש. אתה כותב מדהים! כזה עצוב! מאיפה בא לך הרעיון ? וגם הכתיבה שלך- הניסוח, תרם הרבה....
תודה לך!
[ליצירה]
אה, עומר, עוד לא שמת לב??....
חחחח
שמואל, איפה אתה נמצא??
מי מחריב בתים של ערבים??
אתה בכלל יודע על החרבת הבתים בגוש קטיף ובעמונה??...
ואים כן, למה בכל זאת בחרת לכתוב דווקא על החרבת בתים של ערבים?
ומיהודים, לא אכפת לך??!
תתפכח כבר!!!!! אתה פשוט מסכן ככה!!!