[ליצירה]
מצא לו את מקומו השיר שלך...
ישר אחרי "דרכה של אשה"
יום עמוס, מקרה כואב..
דברים המעיבים על הלב.
מחפשים דרך, מחפשים מוצא,
מחפשים מקום להתפרק..
משוועים לנחמה.
ומגיע אהוב במגע מנחם
גורם לכל הדברים
להתרוקן..
ןשבכל כבר ריק
והלב נקי..
נשאר הוא האהוב.....
ריקני.
[ליצירה]
בתש...
כאלה מחשבות?
תבושי!!!
טוב, לא נורא.. תזכרי שאנחנו תמיד פה בשבילך, ולא לחשוב מחשבות כאלה....
(ומה עם שזירת פרחים לחתונה?)
טוב, יומעולה ושופע אור!!!
[ליצירה]
מבט אחד אל בית הילדות
וברז סמוי נפתח מאי שם
שופע סיפורים ושירים
סכר שכחה נבקע לשניים
בשצף הזכרונות
רב השנים
וזרם שוצף לו
ממעיין העבר
אל חופי העתיד
[ליצירה]
את ממש צודקת, האויב שלנו זה ממש לא היהודים, או לפחות כך זה לא אמור להיות, במקום להלחם באויב האמיתי, אנחנו נלחמים ביננו.
אנחנו בהחלט עוד נשוב!
(רק חבל שכבר הרסו את הבתים, כי אני מאמינה שנשוב לשם עוד בטרם ידרכו הערבים על אדמת גוש קטיף!)
[ליצירה]
בגלל שאם לא, לעולם לא אוכל להבין את גישתכם הפוליטית, (או הלא פוליטת,) ואני מנסה! באמת שכן! אבל עוד לא הצלחתי להבין מה גורם לכם לחשוב שזה טוב, הפינוי.
ובמקרה של רם- מה גורם לך לשנוא??
[ליצירה]
אהבתי את זה כל כך, את הכתיבה, מאוד, את הקצב של זה, את העצבות, את הכל. כ"כ יפה.
הכתיבה שלך כ"כ טובה.
וזה עשה לי משהו. באמת. רק שאני לא יודעת להסביר. כי אין לי מילים לבטא. ככה זה, ככה אני, כשאני נתקלת במשהו שאהבתי, שבאמת הדהים אותי. אין לי משהו אחר להגיד חוץ מ-וואוו.
ו-וואוו בשבילי זה לא מספיק. לא יודעת, אולי אחרים זה מספק. אבל מבחינתי זה לא מביע אפילו חצי מההתפעלות.
והיצירה הזאת ממש מקסימה- לכן אני מביעה לך את מיטב התפעלותי..
[ליצירה]
יפה, הדסה, זה מקסים.
עדין כמו הנפש, אהבתי.
כי השיר הזה כל כך קולע וגם טוב, ומעודד קצת, כאילו שהמצב עכשיו כבר יותר טוב..
והכתיבה טובה כל כך..
את לא יודעת כמה זה נגע בי..