גם הלילה ישנתי בסוכה, מה ישנתי, התכרבלתי קצת בעוד אבוש אומר תהלים עם הקטנים, ונרדמתי, לא לפני שהסברתי לאביעד בן ה-13 שהעייפות שנופלת עלי זה בגלל שאני בהריון. קמתי ב-2 וחצי לשירותים. במטבח פגשתי את שמואל. חזר הערב משלושה ימים של "חוף אל חוף". האמת ידענו שהוא יגיע קרוע, ואין סיכוי שילמד הלילה, אבל הוא רצה את זה. ראיתי אותו עומד מנומנם להתפלל ערבית ועזרתי לו להתמקם על המזרון שלו בסוכה. כן וגם שמתי את הפלאפון שלו בטעינה. אחר כך התיישבתי לי קצת על המחשב. מה לעשות, התעוררתי כבר. ובמשך היום אין לי סיכוי לגלוש (גם ככה כולם רבים על הרבע שעה שלהם במחשב...) אז הסתובבתי לי ככה באתרים של נשים בהריון, חילקתי עצות וחיפשתי תשובות. ואז מדדה לעברי רועי עם כל המתיקות שלו, ממלמל משהו לא ברור, ואני מחבקת אותו. אופס, יש לו "חבילה" בתחתונים. רוצה להתקלח? ובלבי, רק שזה לא יעשה אותו עירני פתאום. מקלחת, פיג'מה חדשה, ובין לבין לשטוף את התחתונים שלו יסודי, כי לא נראה לי שאפעיל מחר מכונה, סוף חול המועד. אז הכל נקי עכשיו, בוא למיטה, הוא לא רוצה להיות לבד. אז שמתי "פוף" לידי, ליד המחשב, והצעתי לו להתכרבל לצידי. זה מצא חן בעיניו. אחרי דקה ביקש שמיכה, הבאתי לו את זאת הקטנה עם הכלב, ועכשיו הוא מבסוט. תוך דקות נופלת עליו תרדמה מלאכית. ועכשיו דניאל בוכה, אני לוקחת את הבקבוק של רועי מהחדר שלו, אבל עד שאני רוחצת אותו דניאל נרדם חזרה. אוקיי, רק נבדוק את התחזית לימים הקרובים, אני בלחץ מהבת מצוה שאנחנו עושים בחצר ליונת ביום שני, שלא יהיה קר מידי. ואחרי זה אחזור לפוך שלי בסוכה, רועי כבר לא ירגיש שעזבתי אותו. ואז דלת נפתחת. אמיתי שישן במיטתנו (הפנויה בשבוע האחרון) אומר לי שהוא לא רוצה להישאר שם לבד. אוקיי, בוא למיטה של דויד (דויד בסוכה, זה ליל האושפיזין שלו) הוא מסכים, אבל אז מספר לי שהפיג'מה שלו רטובה. אוקיי, אז אני כבר כן אפעיל מכונה מחר עם הסדינים שלנו. הוא מחליף לבד לפיג'מה אחרת, ואני מכסה אותו במיטה של דויד. ועכשיו העברתי ככה את הזמן, עד שגם הוא יירדם ולא יראה שאני "בורחת" מכאן. אז אני אסיים עכשיו, ואחזור לסוכה. האם אצליח "לסחוט" מאלי חיבוק תוך כדי שינה כדי שאצליח להירדם? כמה זמן נשאר עד הבוקר?