אף פעם לא מצליחה להחליט
איך אתה יותר טעים
האם לטרוף אותך בנגיסות מורעבות
או לקלף אותך לאט לאט
ולהנות מכל פיסה שלך
כמו דילמת הוופלים שהיתה לי בילדותי
האם להפריד בין כל השכבות,
ללקק אותן אחת אחת
או לנגוס ולהנות ממסת הרכּוּת של השלם.
[ליצירה]
אהמ
יש פה הרבה חידושים עבורי
(זה באמת מה שמתרחש סביבי כשאני כובשת את עיני בסידור?)
אבל לא הבנתי מאיפה ולמה תיאורי הגועל?
האם יש איזו חובה להרוס כל הנאה שמפואית ברסיסי בשר מדממים?
לא ברור לי
[ליצירה]
יפה אנושי ואמיתי
למה שלא תצטרפי לצוות ההדרכה של קורס הכנה ללידה?
אני חושבת שגם לקטע הזה צריך הכנה.
עוד לא הפסיקו עם אונס המתנות הללו בבית חולים?
[ליצירה]
גם לאושר מגיעה שורה
ואני מאחלת מכל לבי שלא תצטרך "להיזרק" כאחד המגיבים כאן, כדי ליצור יותר ממשפטי פתיחה.
זה העכשיו שלך, אושר רגוע, וזה הכי נכון לעכשיו. כשהאושר יעמיק ויעטה רבדים נוספים, יהיה גם יהיה מה לכתוב. (לי אישית יש כמה שירי אושר כאלה) בינתיים - אמן למלים השותקות.
תגובות