אף פעם לא מצליחה להחליט
איך אתה יותר טעים
האם לטרוף אותך בנגיסות מורעבות
או לקלף אותך לאט לאט
ולהנות מכל פיסה שלך
כמו דילמת הוופלים שהיתה לי בילדותי
האם להפריד בין כל השכבות,
ללקק אותן אחת אחת
או לנגוס ולהנות ממסת הרכּוּת של השלם.
[ליצירה]
אופס
כל אחד והאסוציאציות שלו
ואני חשבתי שהכותרת "איחור" מספרת על סימני השאלה שלנו כלפי גופנו פנימה. האם מתחיל להיווצר כאן בפנים משהו חדש?
(אפשר לאחל איחורים מהסוג הזה?)
[ליצירה]
[ליצירה]
השיר הזה עוטף
השיר הזה עוטף (לא רק אותך) והוא בהחלט לא סתם "עוד שיר אחד"
[ליצירה]
יפה אנושי ואמיתי
למה שלא תצטרפי לצוות ההדרכה של קורס הכנה ללידה?
אני חושבת שגם לקטע הזה צריך הכנה.
עוד לא הפסיקו עם אונס המתנות הללו בבית חולים?
[ליצירה]
ודווקא אני, ירושלמית מלידה
דווקא אני בעיקשות ירושלמית אולי מוּלדת
דווקא אני לא מצליחה להבין את השיר הזה
נהנית מהניחוחות הנודפים ממנו
אך מעבר לזה נשארת תוהה...
[ליצירה]
ריח הכאב
יותר מוחשי מזה לא יכול להיות. ריח הכאב, כל התחושות, השעמום, האשמה, ההזדהות עם הסבל אל מול החולין של ספירת המשבצות.
מקסים.
(הפריעו לי המלים הראשונות הלקוחות משיר, למה להכניס אותנו לאוירה "מוכנה" ממקום אחר? לי אישית השיר הזה עושה בחילה. אולי זה היה בכוונה? לא. הייתי מציעה להשאיר ביצירה שלך רק את מילותייך שלך. הן חזקות דיין)
[ליצירה]
המשורר בכבודו ובעצמו
נעתקה נשימתי
איזה שיר נפלא
פשוט נפלא, כל מילה זהב.
לשמר אותו לימי החורף (שאצלי הם הדכאון בכבודו ובעצמו)
שיר שצריך מלחין נפלא
ולהנעים את אזנינו מעל גלי האתר...
תגובות