האחזות בדמיון
טל רעות
-
"לפעמים אני ריקה מצבע, כמו ציור על מדרכה אחרי גשמים, ויודעת שעכשיו הרגע, להוליד מילים"
(אחינועם ניני)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . ליצנית יקירתי (אני מתגעגעת אליך!)- אני ממש מסכימה עם מה שכתבת, אני חושבת שזה דבר שהבנתי רק השנה וברוך ה' אני בתהליכים לצאת משם. הדמיון מקסים ואני לא מתכוונת לותר עליו אבל אין בו מקום לסביבה האמיתית שלי- וזה מה שקשה. [ליצירה]
- [ליצירה] . היתה לי תקופה גם כזו שהרגשתי ממש רע כי לא נתתי לעצמי דרור לדמיון אבל זה לא עובד... זה מתפרץ, זה חלק מאיתנו, למדתי לשלוט על זה, לא לשגות בדמיונות שמזיקים לי, למדתי לא לחיות את הדמיון, אלא לתת לו את המקום שלו, זה חלק מאיתנו טל, אי אפשר לבטל את זה... הכל מאת הקב"ה, גם הטוב וגם הפחות טוב, וזו החכמה לדעת לנתב את כולם. (טל, אני לא אומרת שעכשיו צריך לדמיין רק דמיונות של קדושה.... אל תיבהלי...) נתראה שבוע הבא!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] ליצנית, זה נכון, אבל אין מה לעשות, לא תמיד אפשר לא להיאחז בדמיון (ניסוח גרוע...). לפעמים אם לא נאחזים בדמיון אפשר למות מדכאון. ואני ממש מזדהה עם הציור (למרות שאני באמת משתדלת לא _להיאחז_ בדמיון). הוא מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] ליצנית- מסכימה, אבל זה מאוד קשה ומתסכל לפעמים. :) שחף. [ליצירה]
- [ליצירה] לשחף דרור שחף דרור את צודקת, באמת אי אפשר לא ללהיאחז בדמיון, אבל לפעמים מרוב שכל כך טוב לנו שם אנחנו הופכים לחיות את הדמיון, מניסיון ממש, אתה בונה לעצמך עולם, ולא רוצה לצאת ממנו, ואז אתה לא יכול להיות מאושר בעולם שאתה הושמת בו, למדתי שעדיף למצוא שמחה בחיים כאן, ולא לברוח לעולם השני. [ליצירה]
- [ליצירה] הדמיון מהווה לנו מפלט מכל אשר נחפוץ, מהחושך אנו (או חלקנו) נאחזים באור ובצבע שהדמיון נותן לנו, אבל טל, כשזה הופך להיאחזות האם זה טוב? הצבעים של הדמיון טובים הם, אבל הם לא אמיתיים, וכשאנו נאחזים בהם זה הופך(אין לי מושג איך להדגיש את המילה הופך...) את העולם שלנו ליותר שחור ויותר אפרורי מאשר הוא ובאמת, בחלום אנחנו אדונים לעצמינו ועוד יותר מזה, לעולם שמסביבנו, זה מה שאנו באמת רוצים? להיות התסריטאים של החיים שלנו? לדעת הכל? לשלוט בהכל? ואם נשקע בדמיון ונאחז בו איך נברח ממנו אח"כ? מי יחזיר לנו את החיים האמיתיים שלנו? גם אני כזאת, ויודע ה' כמה מאמץ עד שיצאתי מהעולם שחשבתי שהוא באמת שלי- כי הוא היה בשליטתי. אשמח לתגובה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... יפה, אהבתי. איזה כיף שאפשר להביע רעיונות בציורים! [ליצירה]
- [ליצירה] זכיתי להגיב ראשונה צבעים מקסימים. היית במגמת אמנות? עכשיו, תסבירי לנו למה היא בחושך? אולי היא רק חושבת שהיא בחושך? הדמיון לפעמים יותר חזק מהמציאות. ידוע גם שהדמיון מביא את המציאות. אולי גם במקרה הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יפה! איך עושים כזה דבר? [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! זה חוט שם בנוסף או שזה צבע המסגרת של המחשבה שלה? פוטריט ממש יפה עשית לה. [ליצירה]
- [ליצירה] . האמת היא שזה פתוח- איפה היא הייתה. לפי דעתי היא סתם נסעה לאנשהו (טיול או משהו בסגנון) ושם היא פגשה דמות ששינתה אותה. אבל זה באמת פתוח. לא יצא לי לשאול אותה מה זה באמת היה. אבל בכל מקרה- זה לא אומן... [ליצירה]
- [ליצירה] . רן- אתה מראה לה את כל הדברים היפים האלה או שאתה מחכה עם זה? [ליצירה]
- [ליצירה] . עוד כמה דברים: 1) זה מכוון שהביטוי "מיכאל שלי" חוזר כל הזמן. וזה מכוון לקשר את הקורא עם הסיפור "מיכאל שלי "האמיתי. 2)"הפוסל במומו פוסל". אם קראת את הסיפור ומיד מה שעלה לך זה "גניבה ספרותית" זה מרמז עליך משהו לא עלי (וכאן אני מרשה לעצמי להיות בוטה. מותר לי לאור מה שאתה כתבת). 3)אתה יכול לומר שאתה לא מסכים עם המסר ועם המסירות נפש לתורה ולכבוד ה' יתברך אבל אתה לא יכול לומר זאת בצורה כזו כאילו שכל המסרים כאן אינפנטילים וילדותיים וחסרי בסיס. 4) אם יש לך מה לומר- תגיד. ואם לא- לפי דעתי צריך למחוק את התגובה הזו. 5)פעם הבאה תזהר לפני שאתה כותב כאלה דברים. מאחורי המסך קיים אדם שיכול להפגע. [ליצירה]
- [ליצירה] עד כאן. גם באתר אינטרנט יש קץ לפתיחות. (נו, קרח או לא?!) [ליצירה]
- [ליצירה] . צחקתי. חמוד משו... [ליצירה]
- [ליצירה] . צריך להקים יחידה מיוחדת של כל הסרבנים שהתפקיד שלה יהיה לעזור למשפחות נפגעות טרור. (מהצד שלנו כמובן). אולי אז? [ליצירה]
- [ליצירה] ... רומנטיקה משובחת. כתמיד. * אפשר פרטים לגבי האיש ההוא? כבר שנים אני מסתובבת בנסיון למצוא פתרון סופי לנקודות-חן, אולי הוא פשוט ימחק לי אותם. [ליצירה]
- [ליצירה] אביתר!!!! אני מתה עליך! אתה האח הכי חמוד בעולם!!!! (ואיך לא הראת לי את השיר הזה?! אותך לאמא) [ליצירה]
- [ליצירה] * וואי. אני כל- כך כל -כך אוהבת את הכתיבה שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] . אך, אורי, לפניי עכשיו קוּשיות רבות מִסְפור קשה קשה הוא המצב במי מהבנים לבחור במי אבחר- במדותל"ש? בבייניש או בחרדי למי אתן כעת צל"ש ויהיה פה חתני? נתחיל באופן אקראי בחרדי-לאן שייך? חסיד, חרד"ל או ליטאי (הוא כנראה אינו מכ"ך) ואם אומר שרצוני לגור בראש גבעה זרה האם ינהג כציוני או שיאמר: זו עבירה! והדתי לשעבר האם את הכיפה ישיב? אם יתעקש על הדבר יכול להיווצר כאן ריב ובשבת- כיצד ינהג האם קידוש או דיסקוטק האם יסע בימי החג יאכל גבינה בתוך הסטייק? ובכן, נחשוב, בלית ברירה האם הבייניש לי מתאים אך איך אבחר את הבחירה כשחסרים הרבה פרטים? כיפתו- באיזה גודל רחבה או קצת שדופה והסגנון, באיזה מודל? צמר או סריגה צפופה בבית הכנסת- מה אוהב שירים, שתיקות או מנגינות האם הוא נע מכל הלב או מתבודד לו בשדות? והציצית- בפנים? בחוץ? וההכשר- איזה חותָם? האם מהדרין לו נחוץ, תפילין רק של רבינו תם? ופרט חשוב חסר עכשיו באיזה ישיבה לומד האם שייך הוא אל ה"קו" או שבמוסכמות מוֹרֵד? ובכן, הרבה עובדות אינן אני כבר עייפה ו-אוף! כל-כך קשה לבחור חתן בערך כמו קריעת ים סוף! [ליצירה]
תגובות