מלים מייפות מציאות
טל רעות
-
"לפעמים אני ריקה מצבע, כמו ציור על מדרכה אחרי גשמים, ויודעת שעכשיו הרגע, להוליד מילים"
(אחינועם ניני)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . אתה ממש טוב. צחקתי. גם מזה וגם מן האחרות. [ליצירה]
- [ליצירה] אאוצ'. פתאום זה כל כך רלוונטי, ופי מאה יותר כואב. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכל זאת- יש פעמים שתופסים את הפרפר בין הידיים (עד שממש אפשר לחוש את פרפורי הכנפיים שלו מדגדגים מבפנים) ואז מגלים שהוא הרבה יותר יפה ועדין ואצילי ומלכותי ומהפנט ומשכר ממה שחשבנו. [ליצירה]
- [ליצירה] שמן על בד. מישי- התחלתי את הציור לפני כמה חודשים אבל לא היה לי כח להמשיך אותו, אז נטשתי אותו לאנחות עד שהתחשק לי. [ליצירה]
- [ליצירה] . יו. נכון שזה ספר מדהים כל-כך, בלי מילים להכיל עד כמה שהוא מעולה?!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] . כמה מצחיק. [ליצירה]
- [ליצירה] . זה פשוט מדהים! אבל ממש ממש ממש. כמה כשרון צריך בשביל לצלם ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... נעם- חכה עם התולעים להסתער. אתה הורס את ההמשך! [ליצירה]
- [ליצירה] . כמה שהפלאת לכתוב את הלילות האלה. ודוקא בלילות שלא קורה דבר יש באוויר את התחושה הזו שמשהו מרגש הולך לקרות ומחכים לו ומחכים והוא לא מגיע ובשלב מסוים אני אוחזת בפלאפון ועוצמת עיניים ובכוונה עצומה מנסה להעביר טלפתיה לאנשים שאוהבת- שיתקשרו. וגם זה לא עוזר. ואז הולכת לישון. וכמובן שבלילות הללו, כמו להכעיס- לא מצליחים להרדם. אוף. אני שונאת את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] . כבר יותר מדי דברים עצובים לערב אחד. הזכיר לי שבבנין שלידי עמדה אשה וצרחה לשפופרת הטלפון בקול צרוד, מותש, נואש כל מיני דברים שנורא לשמוע ("אני שונאת אותך, תעזוב אותי כבר, תפסיק להרוס לי את החיים אני אגזור את עצמי") וזה היה עצוב כי היא שנאה אותו ובכל זאת- לא יכלה לנתק לו את הטלפון מרוב תלות. באמת כבר עצוב מדי. [ליצירה]
תגובות