[ליצירה]
שיר נפלא, דימויים חזקים ומקוריים. הייתי עובדת קצת על המקצב של השיר ומשמיטה מילים מיותרות.
לדוג': ריקדי נשמתך (ולא ריקדי את נשמתך)
על גרגירי ים נידפים
פצעי רגלייך (עכשי נהיה במשקל רקדי נשמתך...)
בהצלחה!
[ליצירה]
אל תתני לזכרון
למשוך את ליבך
תני לו מקום בזמנו
כבדי אותו
הביני את עצמך אז
דעי לך
שאדם עושה את מה שהוא יכול באותו רגע
ועל כן חרטה מיותרת
תני לזכרון להיות מדחף
וזכרי שאת חבה לו
את מה שהינך היום
שמחי בו
שנני את מפת הסמלים והתובנות
שהוא הוריש לך
והיי גאה
על השרדותך
[ליצירה]
מתוקה
את צדיקה,
לכן אני משערת שכשאת מדברת על עוונות ושמלה מוכתמת את לא מתכוונת לזה...
השיר עצמו אמיתי, אמיתי מאד...
ואת יכולה להסתכל בפורום יצירה ב"להעלות בעיה" אולי סופסוף מישהו יתייחס...
[ליצירה]
זה מין הרגשה כזאת מובנת
אבל לפעמים מגלים שאולי אהב אבל לא מספיק...
מקווה שהממאים יגיע בצורה נעימה ביותר
והוא לא חי'יב להיות נסיך...(מה רע בגנן?....)
[ליצירה]
אתה ממש צודק! אני לדוגמא מנגנת על חליל, וכשאני עצובה אני מנגנת בו ומרגישה שעם כל תו העצב ננשף ממני והלאה, אותו דבר עם כתיבה, כאילו עם כל אות יוצא העצב ממני, וכשאני שמחה אני כאילו רוצה לאגור אותה בתוכי ולא להוציא אותה, זו תפיסה מערביסטית קצת, נקווה...
[ליצירה]
ממש יפה, נוגע ללב ממש, לפעמים אתה מרגיש ממש איך אתה כל כך רוצה לתת למישהו מיוחד אחד, ואין.
נראה לי שהדברים האלה לא מיותרים. נראה לי שגם אחרי שהוא יגיע יישאר לנו עוד מלא רגש לכל הדברים האחרים שהם מושלמים בפני עצמם. נראה לי.
[ליצירה]
אני תוהה, נדמה לי שהדרוזים נאמנים לאדמה, לארץ , ומתוקף זה לשלטון הריבוני עליה, אולם אין להם נאמנות לנו, ליהודים בתור עם, אני לא בטוחה שהם לא היו מעדיפים לראות את הארץ ע"י ריבונות מוסלמית.