[ליצירה]
אני לא מאמין לזקן הזה. נראה לי שהוא סתם היה רעב ורצה לבלבל את הילדה כדי שתאמין לו שהוא יודע מהו אושר ותקנה משהו. המשפטים שלו מסורבלים, כנראה הוא קיווה להסתיר מאחורי הניסוח המפותל את העובדה שאין לו מה לומר.
זה בעצם לא הסיפור של הנסיכה, נכון? הנסיכה היא סתם תירוץ כדי להראות כמה האנשים טפשים ומסכנים. אבל אם זה לא הסיפור שלה אלא של הזקן החכם, אז תני לו לספר - שיראה לנו איש אחרי איש, שיראה לנו את חייו, סבלותיו, חיוכיו, יאושו. הוא הרי רוכל זקן ומנוסה, וודאי יש לו מה לספר.
אז מה אני רוצה ממך? אם את רוצה לחנך - הקטע לא משכנע. הזקן מדבר על 'אושר' ו'חופש' מעורפלים ולא על 'אנשים מאושרים וחופשיים', ובמשפט אחד הוא אומר גם 'לצפות לשובם של הרגעים הקטנים' וגם 'להשתחרר מהשיעבוד לחלומות', נראה לי שיש כאן סתירה.
אם את רוצה לספר - ספרי, אל תסכמי. מי היא הנסיכה? למה היא יצאה מהארמון? (לא סתם 'קצה בארמונה המגונן', מגונן ממה? היא באמת לא יצאה מעולם?) את מי היא פגשה? (לא סתם 'כפריים', 'שודדים', 'עירוניים', אנשים, עם פנים, מילים, חיים), תתארי את השינויים כך שגם אנחנו נתאכזב יחד איתה.
מה המסקנה בסוף? הזקן באמת מאושר, או סתם זקן?
ברוכה הבאה, בהצלחה!
