אם יש יצירה מושלמת, היא זו.
כמובן החיבור המושלם בין המילולי לויזואלי, ויותר מכך, כי שניהם מושלמים כל אחד לחוד.
המילולי זורם בקצב כל כך שמדבר בפני עצמו, שמבטא כל כך את סערת החיבור. פשוט מדהים.
האם קיבלה היצירה במה נוספת מעבר לשלולית הקטנה שלנו?
אנא
היא ראויה לכך.
הרעיון מעניין בסימליותו, וזה כל הטוב שאני יכול לומר על היציאה הזו.
מבחינה חזותית, הצורה גרועה, והכתב לא קריא.
מבחינת התוכן, יש כאן מריחה אדירה של אמירה שהייתה יכולה להיות מתומצתת בהרבה יותר עוצמתיות בחמש שורות.
אין לי שום דבר נגד היוצר, חשוב להדגיש, אלא נגד כל המגיבים. אין הרבה ערך בהמון "אוווו...", בלי ביקורת אמיתית (והביקורת שלי היא, במקרה זה, אמיתית).
ב"ה
זה פשוט מדהים. אין מילים. לא רק הרעיון, אלא איך שעשית את זה - המילים בכל שורה מתאימות כ"כ במדוייק למבנה של השורה, ואז ההפגשות של השורות... יו, זה נורא יפה. אפשר לשמור אצלי במחשב?
נראה לי שנקבע פה שיא חדש בתגובות.
ולמרות שנאמר כבר הכל, הייתי חייבת להגיב...
זה פשוט
נפלא. (מה לעשות, אין לי הגדרה אחרת...)
לפעמים אני תוהה לעצמי מאיפה מגיע כשרון כזה?
איזו זכות ענקית...
"זעזועי הנפש שמצד רגשי האהבה הטבעית, שנוטלת חלק גדול במציאות, במוסר ובחיים, הם ראויים להתפרש ע"י הספרות בכל הצדדים שבהם היא מוציאה אל הפועל את הגנוזות,
אבל בשמירה היותר מעולה מנטיה לצד השכרון שיש באלה הרגשות, שמהפך אותם מטהרה טבעית לטומאה מנוולת. רק אנשי קודש רואיים להיות שרי קודש".
(הראי"ה קוק)
גאוני! :
פעם ראשונה אני נתקל בשיר המוצג ויזואלית כך שיוכל להקרא בשלוש(!) דרכים שונות (ולא רעיונית, באמצעי פירוש, ניקוד או שימוש במשקל; אלא פיזית, כיוונית!), ובאמצעו צומת והמשך משותף. זה בקשר לזה...
+
ההצגה בצורת הלב גם היא מתאימה בול ל-תוכן, ו-לצורת הכתיבה הגאונית (והחדשנית למיטב ידיעתי) עליה הגבתי לעיל, וגם,- סמלית, לרעיון של השיר (כפרשנותי אותו- פרטים עוד מעט...). הלאה...
+
הכתיבה מרגשת גם כסתם שיר, בלי שאר המעלות מהן התלהבתי, , , ויש עוד!...
+
חריזה, חריזה, חריזה מדהימה, מדהימה, מדהימה!
שימו לב (הקוראים הפזיזים): כל שורה מתארת-מושא מתחרזת עם השורה המקבילה המתארת-מספרת, ואח"כ, בתחום הלב המשותף- חריזה בין השורות ובתוכן.
שיר מושלם להלחנה (כן, זה רמז). עד כאן בקשר לזה, נא להחזיק מעמד...
+
ולפירוש האישי שלי- אם אליו כיוונת, מיגה, או לא -
הרעיון של שיא המיזוג בין גבר לאישה כתינוק (אדם חדש!!!) אולי לא חדש, אך בהצגתו כך (הלב עם שני חצאיו המתקדמים (או מתקדם!) מטה עד חיבורם בשליש הראשון ומגיע כך לשיא הרוחב, ומשם ממשיך לשיא בשפיץ) אפשר (וזה מה שאני עושה) לראות תרגום של המלים לתמונה (לב!).
קצת כבד... אבל יש עוד עניין, עניין אישי...
+
בסרט אמריקן ביוטי (מי שלא ראה שיראה היום) יש קטע בו הנער המוזר מראה לנערה (שכנתו) סרט של כמה דקות שצילם של שקית ניילון פשוטה עפה במיקרו-ציקלון, מסתובבת באמצע הרחוב, ו"רוקדת" איתו, כדבריו;
והוא מספר לה על הרגשה שיש לו לפעמים, של חוויית כל כך הרבה יופי עד שהוא מרגיש שהלב שלו הולך להתפקע, עד שזה מרגיש לו כמעט יותר מדי......
ואני מבין על מה הוא מדבר (ואני מניח ששאר הקוראים גם), אלא שאצלי זה קשור איכשהוא בתינוק, באדם חדש, באישה, בחיבור בינינו, , , , משהו כזה....
ולכן- התרגשותי משירך, והשקעתי מחשבה וזמן באמת רבים בתגובה זו.
לסיום- כל הכבוד,
זה ש...
ע-נ-ק-!!!
רעיון מאד מקורי..
ביצוע מושלם..(טוב, כמעט. היית צריכה לסדר קצת את השורות כדי שיהיה לב מושלם. אבל, זה יצא די מדהים בסככּול!)
נהנתי לקרא ולהבין..
שווה צפיה חוזרץ..
[ליצירה]
מושלם.
אם יש יצירה מושלמת, היא זו.
כמובן החיבור המושלם בין המילולי לויזואלי, ויותר מכך, כי שניהם מושלמים כל אחד לחוד.
המילולי זורם בקצב כל כך שמדבר בפני עצמו, שמבטא כל כך את סערת החיבור. פשוט מדהים.
האם קיבלה היצירה במה נוספת מעבר לשלולית הקטנה שלנו?
אנא
היא ראויה לכך.
[ליצירה]
.
איך הצלחת לקחת מצב כ"כ מבאס ולגרום לי לצחוק?
אהבתי את הכתיבה, את המילים שקלעו בול למצבים
( כמו השקט שהופר ע"י חובבי המלח בבקשה)
נראה לי פעם ראשונה שצחקתי מיצירה.
[ליצירה]
.
אם זה היה "הסיפור האמיתי חלק א'"- הייתי נרגעת. אבל מה זה? ככה להפסיק באמצע המתח? לא יפה!
סוערה, הפה שלי עוד פתוח, הכתיבה שלך הצליחה לרתק אותי.
תגובות