[ליצירה]
יש לי שאלה
כשאתה כותב שאתה לא מצליח לדמיין כלום למה אתה מתכוון- כי אפשר לפרש בשתי דרכים:
אתה רומז לכך שיש לך מעידות באמונה,
שהרי איך אפשר לדמיין שאלוקים שם למעלה מקשיב
לך-אולי הוא לא...
בעיה באמונה.
או שאתה לא מצליח לדמיין את כל העסק -כי גדול עליך קצת.והדברים עצומים מדי בכדי שתפשט ותמעט אותם בדימיון שלך.?????
[ליצירה]
עצוב למדי
האביב זו עונה כל כך יפה, של פריחה... מעניין למה זה גורם לך להרגיש ככה...
טראומת ילדות?
אני אוהבת הרבה יותר את החורף, ואןם כבר אני שונאת עונה זה את הקיץ (בעע! חם, דביק, יתושים)
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
פשוט מדוייק.
ממש ככה.
תחושות שעלו במדויק אצלי, כאשר קראתי את הספרים.
{אגב, יש שני ספרים, קראת את שניהם?}
הבאת תובנות יפות של אופטימיות:
"שומעת שיר עצוב מתחבא מאחורי מנגינה שמחה
היא שומעת עצב שהפסיד לשמחה"
ואולם, יש מקום לשכתב את השיר ולעשותו פיוטי יותר ופחות "תיאור מדוייק", להוסיף מילים יפות וגבוהות יותר ועימוד נכון...
זו עניות דעתי.
מוזמנת אל הדף שלי.
חובב.
[ליצירה]
רגיש, אבל קצת מוגזם.
היה טוב, בטח שהיה טוב
...שהיה טוב
...שהיה טוב
זה קצת מעיק על הקריאה...
לדעתי-יש עניין לעדן ולגוון קצת את החזרה הזאת.
חוצמיזה-העברת את ההרגשה בצורה טובה מאוד!
:-)
"כל העולם כולו... והעיקר לא לפחד כלל"
הכל יבוא על מקומו בשלום!
[ליצירה]
הבנתם כמעט לגמרי...
יש עוד רובד מלבד חוסר הביטוי המושלםשל שקיעה בשחור-לבן.
הרובד הוא במבט של אמנות. כשצלם למשל בוחר לצלם שקיעה הוא לא ישתמש בסרט שחור לבן. או שהוא כן ישתמש בשחור לבן, זו האומנות... אבל בכל-זאת, לדעתי, הביטוי של צילום שקיעה הוא בערבוב הצבעים. גונני אפור לא יצליחו לבטא בצורה שלמה את חווית השקיעה..
באותו מובן גם הכתיבה היא ככה.
שמחה היא חוויה שלא מצליחה להרשם... כשהיא נרשמת היא כבר לא חוויתית. א"א לקרוא שיר על שמחה ולהרגיש את השמחה גואה בלב (מי שמצא שיר כזה שיגיד, אני אשמח לקרוא...) בדיוק כמו שא"א להתבונן בתמונה שחור-לבן ולחוות חוויה דומה לשקיעה של שמש... זו לא החוויה ולדעתי כל אמנות שהיא צריכה להעביר חוויה כלשהי. ה"צרכן" של האומנות צריך לחוות משהו כשהוא מביט על תמונה, ציור, פסל, קורא שיר או סיפור ומקשיב למוסיקה וכן על אותה דרך -כל האומנויות...
ויש עוד רבדים שגיליתי תוך כדי כתיבת תגובה זו, אבל אני אשאיר את הגילוי לכם...
תודה רבה על התגובה! אתם מוזמנים לקרוא עוד ולהגיב. תמיד כיף לקבל תגובות...
[ליצירה]
[ליצירה]
אקומה
צריך (ואפשר) למלא את עצמנו בעצמינו.
אני אסביר את עצמי...
כמו שהגוף משלים את העור הנקרע בפצעים, כך הנשמה משלימה את החור הנפער...
הסוף ממש מסחרר.
כמעט נפלתי.