[ליצירה]
קטע טוב, אהבתי את החלוקה הזו לתחנות בחיים, את הרעיון שלאן שלא ילך זה תמיד ילווה אותו ולאו דווקא כי זה באמת שם.
אומרים שהאדם הוא מה שהוא חושב שהחברה חושבת עליו, במקרה הזה האדם מרגיש מכור כי כך הוא חושב שהחברה רואה אותו,אולי זה נכון ואולי התחושות שלו פשוט מוקרנות החוצה (אבל זה כבר באמת לא רלוונטי ליצירה).
בכל מקרה, אהבתי.
[ליצירה]
זה אכן אמת, היום אני כבר שבעה חודשים וארבע עשרה יום מאז שכתבתי את זה
ויוליה יש המשך, פשוט לא רציתי לפרסם אותו כי הוא רק הולך ומתחזק בתאורים קשים
אבל אם יש ביקוש אז סבבה, צפי להמשך
[ליצירה]
קטע טוב, היה עוזר יותר אם היית מסדר אותו יותר (כדי להבין מי אומר מה) אבל במחשבה שנייה אולי עדיף שזה ככה, מבולבל, אולי אין שום צורך להפריד כי ממילא מדובר באותו אדם, לא יודעת.
[ליצירה]
קצר וצולע או שזה היה מספיק לחסידה המתה שלך
בשר=רצח= 50 מיליון סומלים רעבים. בכל אופן השיר טוב הוא צרם לי קצת אבל הוא טוב
תתחדשי נעל קטנה ומיוחדת שלי
[ליצירה]
גלעדי, אם אתה רוצה לפענח טקסטים כנס לאתר של חמיצר או משהו כזה,
אני לא מכיר את אסנת, אני לא יודע על מה זה מה כתוב. אני סתם מנסה לראות איפה יש שורה בשיר שקושרת חוויה שלי אליה.
כלל אין ברצונה לומר... הדבר נעלם, בא והולך ומלווה אותה כל הזמן...
שיר מצויין ואם לא הייתי צריך להוציא את הפינגוין שלי (אבבה) לטייל הייתי חושב קצת גם על השלוש שורות באמצע.
מי בכלל רוצה להבין?