בת 25 תוהה בעולם כותבת למגירה מדי פעם... אולי כדי לסדר את הדברים בראש.מילים שמנסות לגעת. בדברים הכי אמיתיים, הכי עמוקים.לתפוס את הרגעים, את הפרטים, את הכללים, את החיים, את המציאות.הייתי רוצה פעם לדבר, לכתוב להתבטא , באמת.
[ליצירה]
מוצא חן בעיני צרוף המילים:
"...הַכְּלִי שֶׁיָּצָרְתָּ
לִשְׁלִיחוּתְךָ
כָּל כָּךְ שָׁלֵם
כָּל כָּךְ שָׁבוּר"
זה תואם את התחושה האנושית למרות העובדה שהמציאות היא אחדות של ניגודים לא כולנו מבחינים בכך. ראי שירי "עיר זרה" שמסתיים במילים: "עיר מוכרת, עיר זרה". הייתי אומר גם שישותנו היא הדבק שמחבר את את השברים ויוצרת מהשברים כלי אחד. מסר
[ליצירה]
אותו עפר שנפחת - מתפורר לאבק אהבה, ממנו למעשה נבראנו, ואני חשבתי לתומי שאנו עשויים מגוש (או מעגל) של זהב.
לע"ד הסוף בסוגריים מיותר, היודעים מבינים...
אור ואהבה תמיד
כּנרת
[ליצירה]
הלוואי שתרגישי טוב ותהיי שמחה.. כן אני לא מכיר אותך ואולי אני אמור להיות עוד אחד מהרחוב שלא מסתכל ואומר שלום אפילו.. אבל אני ממש רוצה שיהיה לך טוב. בלי להכיר אותך. אז שתשמחי ותהיי שמחה במה שאת באמת.. אולי אני קצת משוגע אבל אני באמת מאושר ורוצה קצת לחלוק. כל טוב
נ.ב. השיר מזכיר לי ימים ממש קשים שלי.. מקווה שתצאי מהם ושתהיי ממש שמחה!
[ליצירה]
למה, יקרה שלי,
השיר מדהים!
אני תמיד יודעת שאת מוכשרת, ובעלת נפש רגישה, וזה חוויה לראות את זה יוצא לאור.
(וכל מי שמכיר אותי יודע שאיני חובבת שירה בכלל...)
אוהבת המון המון... מתרגשת בשבילך בכל שיר...
[ליצירה]
אוי
איך שזה נכון וכואב.
הקטע גרם לי לחשוב הרבה על חוסר הרגישות שלנו,גם כשאנו באים לעזור.חשבתי על זה לא פעם ועדיין...
אהבתי במיוחד את השיר שצרפת.
[ליצירה]
יצירה טובה
אם כי פסימית במקצת...
דווקא בתל- אביב האפורה, המחניקה,הדביקה כל כך . זו שמשרה עלינו תחושה של זרות, עקרות, חוסר שייכות יש עוצמה של חיפוש. תנועה תת- קרקעית של כוחות, ותהיות---
גם בה ניתן למצוא רוחניות
רק שצריך לדעת לחפש.
[ליצירה]
קודם כל- יצירה טובה.
חוצמיזה-
אני לא חושבת שמדובר פה בהאשמה גורפת לכל הרבנים באשר הם.(אני מקווה.)
כן, אני משערת שישנם גם רבנים כאלו. זו היתה אחת הטענות של הרב קוק כלפי החרדים בדורו שלא הציגו לדור תורה גדולה ורחבה.
אבל בכל אופן, רוב הרבנים שאני מכירה הם לא כאלו, ומי שמרגיש שרובם כאלו, כדאי מאד שיסתכל על עצמו לרגע- עד כמה הוא מנסה להתאים את עצמו למסגרת.
לא למסגרת הלימודית, של הישיבה או האולפנה. אלא למסגרת הרעיונית של התורה. כמה הוא באמת מנסה ללמוד ולהפנים. בשביל עצמו. לא בשבילם.
עוד משהו-
כשקראתי את השיר, באופן אינסטנקטיבי כמעט ניסיתי לחשוב מה גרם לכתיבתו. מאורע מסוים? תחושה כללית? מי גרם לתחושה הזו?
לא יודעת. מעניין.
[ליצירה]
מצטרפת למחמאות
אכן יצירה מעולה שעושה את שלה גם אם לא קוראים אותה באלול...
מה שכן, תהיתי לעצמי מעט בעניין חוסר הפיסוק, או ליתר דיוק, פסיקים. יכול להיות שמדובר בחלק מהאפקט של היצירה, הרצף, הזרימה, אבל נראה לי שאפשר היה לשמר את האפקט גם עם כמה פסיקים בין לבין.
נהניתי.
[ליצירה]
חזק לכאבים חזקים
***
סתם כי המשפט התחבר לי.
לא יודעת אם אני מסכימה עם החשיבה שמאחורי העניין, אבל צילום בהחלט שנון...
ואם חושבים על זה- זה מקום שנשים/בנות מבלות בו הרבה (בגדודים). גם זה סוג של כלא...
[ליצירה]
מצחיק, אבל גם אני מכירה יעקב ואילנית
שנשואים כבר מספר לא מבוטל של חודשים...
בכל מקרה, היצירה טובה, ובהחלט תמיד אקטואלית. (מלבד העובדה שאפשר למחוק ולכתוב שמות אחרים...)