[ליצירה]
מצא לו את מקומו השיר שלך...
ישר אחרי "דרכה של אשה"
יום עמוס, מקרה כואב..
דברים המעיבים על הלב.
מחפשים דרך, מחפשים מוצא,
מחפשים מקום להתפרק..
משוועים לנחמה.
ומגיע אהוב במגע מנחם
גורם לכל הדברים
להתרוקן..
ןשבכל כבר ריק
והלב נקי..
נשאר הוא האהוב.....
ריקני.
[ליצירה]
בתש...
כאלה מחשבות?
תבושי!!!
טוב, לא נורא.. תזכרי שאנחנו תמיד פה בשבילך, ולא לחשוב מחשבות כאלה....
(ומה עם שזירת פרחים לחתונה?)
טוב, יומעולה ושופע אור!!!
[ליצירה]
מבט אחד אל בית הילדות
וברז סמוי נפתח מאי שם
שופע סיפורים ושירים
סכר שכחה נבקע לשניים
בשצף הזכרונות
רב השנים
וזרם שוצף לו
ממעיין העבר
אל חופי העתיד
[ליצירה]
הסימני קריאה כל כך הורסים, לדעתי.
זה יכול להיות שיר ממש יפה, אולי הכי יפה שלך,
אני אגיד לך גם למה הם הורסים,
כי השיר הוא כזה רך, רגוע, מלא בשמש, הוא אמור להקרא רגוע כזה, וסימני הקריאה מוסיפים לזה פתאום ... לא יודעת איך לקרוא לזה- אולי מן התלהמות? בקיצור... מקווה שהבנת למה אני מתכוונת, ואים לא, לא נורא.
המשך לכתוב, השתדל קצת לגוון בתוכן היצירות..
בתש
[ליצירה]
איזה מגניב! אנ'לא מבינה כלום בצילום, אבל מגניב לי שאת עומדת איזה רבע שעה כדי לחכות דוקא למכונית לבנה, ושתהיה בצד הימני...
אבל מה שבאמת הגניב אותי- זה איך ידעת שאת צריכה דוקא את המכונית הלבנה ושתהיה דוקא בצד ימין... איך את יודעת את כל זה???
ומה שהכי משגע אותי זהשאיך יש לך עצבים לחכות עד שהזבית תהיה טובה, לתפוס בתמונה שלךגם ת'יונים, גם את העץ, ותוך כדי זה לחכות למכונית לבנה, ובינתיים היונים זזות, אנשים עוברים מול המצלמה.... את ממש מוכשרת! (=
(את וכל האנשים שמצלמים כמוך..)