[ליצירה]
מה שרואים מכאן לא רואים משם או שלא.
בשחר מחוויר עמדה אל מול תהום
עטופה בשמלה שחורה
הכובשת גופה כמו שכבש נשמתה
בין שמים וארץ בין עבר להווה.
תהומות מתחת זועקים אליה.
כקרבן אהבה ניגשת לזבח
הם קוראים לה ,
זועקים לדמה המותר,
דם אהבה, דם קורבנם.
עומדת על פי התהום,
עטופה בשחור,
האופל קורא לה
להשכיח יום האתמול.
עוזבת אותך
קורא לה השחור
ניתקת מארץ
במעופת ציפור דרור.
יפה כתיבתך!
תודה.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
מה שרואים מכאן לא רואים משם או שלא.
בשחר מחוויר עמדה אל מול תהום
עטופה בשמלה שחורה
הכובשת גופה כמו שכבש נשמתה
בין שמים וארץ בין עבר להווה.
תהומות מתחת זועקים אליה.
כקרבן אהבה ניגשת לזבח
הם קוראים לה ,
זועקים לדמה המותר,
דם אהבה, דם קורבנם.
עומדת על פי התהום,
עטופה בשחור,
האופל קורא לה
להשכיח יום האתמול.
עוזבת אותך
קורא לה השחור
ניתקת מארץ
במעופת ציפור דרור.
יפה כתיבתך!
תודה.
[ליצירה]
ברוך שובך!
משקל השיר חביב עלי,
וכן גם המילים,
אך כוונת השיר
נסתרה מבינתי
שלא באשמתך.
על כן הואל נא בטובך
לגלות את צפון ליבך,
הסבר כוונתך למתקשים
בפעם העשרים
[ליצירה]
השיר הוא חכם בתכלית שלו.
אבל השיר הוא גם מבנה ומשחק במבנה
השיר הוא גם מילים ומשחק במילים
כמו כן שיר הוא גם תוכן ומשחק בתוכן.
המבנה ניראה חסר אין בו שאיפה להגיון אלא אם כן ההגיון הוא שיהיה חסר הגיון וזה לגיטימי
המילים בשיר לפעמים רוקדות זורמות ולפעמים יושבות בצד מחכות לך שתזמיני אותם לרקוד.
מבחינת התוכן רק חבל שהוא לא מתפרס ליותר תחומים. את התמקדת יותר בתארים כמו מובס או מנצח שאפשר נגיד לומר במקום מובס - מקבץ נדבות או במקום מנצח הרקולס.
אני יודע שזה לא מתאים לומר בשיר רק הבאתי את זה בשביל לבאר את הכוונה של תוכן שמתפרש על הרבה תחומים ולא משתמש באלמנטים שבאים מאותו מקום כל פעם.
[ליצירה]
כתיבה ברמה
אבל קחי משפט
כלב נשך אדם
ו -
אדם נשך כלב.
את רואה שרק על ידי שינוי הסדר שיניתי לחלוטין את המשמעות.
בעצם מה שאני חותר אליו זה השאלה - כיצד אנחנו מביעים את עצמנו.
מבחינת ההבנה האינטואטיבית דווקא שאנחנו מוסרים עובדות על עצמנו אנחנו אומרים הכי פחות.
שימי לב שדווקא לקחת את הסיפור על עצמך והרחקת אותו בסיפורים שלך, עשית את זה בצורה נהדרת.
וההערה הייתה לא כביקורת אלא עצה שאם את בונה על כתיבה שתהיי מודעת לדבר הזה.
שימי לב למשל לסיפורים של שי עגנון הרי ברור הדבר שהם באים לשקף את העולם האמוני שלו, ותראי איזה עומק מעצמו הוא הצליח לבטא. ועם זאת הוא לעולם לא מדבר על עצמו.
[ליצירה]
אני לא יודע אם סתם יש לי ממצב רוח לתת מחמאות יחסית היום
גם השיר הזה ניראה נחמד.
אם כבר אני אציין כאן את ההחמצה שאני מרגיש מהרבה משוררים היום וכאן והנוכחי שבתגובותיו אני כותב. החמצה שמשוררים לא מתאמצים לעשות סדר למילים שלהם.
זה מגמה שננתהוותה במהלך הרבה מאוד שנים. מהצורה המדוקדקת של ימי הביניים לאנדרלמוסיה הנוכחית שמקורה אולי בגלל חוסר הזהות שהתרבות שלנו מושכת. חוסר זהות שמתבטא בבילבול.
אולי אבל דווקא עכשיו ראוי למצוא מקום לסדר דווקא בתקופה הזו של בילבול משום שמציאת סדר בימים טרופים אלו יכולה לנבוע רק מתוך ראיה חודרת ועמוקה ביותר שתטיב עם האדם שיבצע אותה ם שירו ועם קוראיו.