[ליצירה]
מה שרואים מכאן לא רואים משם או שלא.
בשחר מחוויר עמדה אל מול תהום
עטופה בשמלה שחורה
הכובשת גופה כמו שכבש נשמתה
בין שמים וארץ בין עבר להווה.
תהומות מתחת זועקים אליה.
כקרבן אהבה ניגשת לזבח
הם קוראים לה ,
זועקים לדמה המותר,
דם אהבה, דם קורבנם.
עומדת על פי התהום,
עטופה בשחור,
האופל קורא לה
להשכיח יום האתמול.
עוזבת אותך
קורא לה השחור
ניתקת מארץ
במעופת ציפור דרור.
יפה כתיבתך!
תודה.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
מה שרואים מכאן לא רואים משם או שלא.
בשחר מחוויר עמדה אל מול תהום
עטופה בשמלה שחורה
הכובשת גופה כמו שכבש נשמתה
בין שמים וארץ בין עבר להווה.
תהומות מתחת זועקים אליה.
כקרבן אהבה ניגשת לזבח
הם קוראים לה ,
זועקים לדמה המותר,
דם אהבה, דם קורבנם.
עומדת על פי התהום,
עטופה בשחור,
האופל קורא לה
להשכיח יום האתמול.
עוזבת אותך
קורא לה השחור
ניתקת מארץ
במעופת ציפור דרור.
יפה כתיבתך!
תודה.
[ליצירה]
ברוך שובך!
משקל השיר חביב עלי,
וכן גם המילים,
אך כוונת השיר
נסתרה מבינתי
שלא באשמתך.
על כן הואל נא בטובך
לגלות את צפון ליבך,
הסבר כוונתך למתקשים
בפעם העשרים
[ליצירה]
כשאחד בא לתאר מצב עצוב במיוחד או לחילופין שמח במיוחד. באופן טבעי אנחנו נשמים פיוטיים לא מדברים כדיברנו ביומיום והסיבה היא שאירועים כאלו אנחנו לא תופסים בחושים אלא במה שעושה אותנו אנושיים.
מקור השירה ממש. לכן בעל כורחנו אנחנו מתטאים בצורה הזאת
וכך בדיוק ניראה השיר שלך.
הבעיה היא שככל שאנחנו פחות מסתכלים בשכלנו על התודעה שלנו אנחנו מגיעים לסתירות גדולות יותר.
למשל אם אני אומר
גל הוא בנאדם אבי הוא בנאדם אז גל הוא אבי.
הדוגמא הזאת מראה ניסיון כושל בצורה ברורה לתאר את מה שאנחנו מכירים בתודעה.
לכן התפקיד של השכל לברר כמה שיותר כיצד לתת צורה במקרה הזה הצורה היא מילים למה שאני חש בתוכי.
וניראה לא השקעת מספיק בשיר אמנם השקעת אבל לא קרוב למספיק מהבחינה שתיארתי. נתת לדברים יותר לבוא יותר בטבעיות וזה פשוט לא מתאים.
[ליצירה]
נהניתי לקרוא הכל זורם ומוכר ללב.
רק חבל שמעטת בפיוטיות מבחינת הצד של העולם שמתפרש לפנייך כמו החלק שאומר כבר לא מעיזה להביט לשמים שם כוכבים מנצנצים
הפיוט של העולם שעומד מול המחבר מעיד על המחבר עצמו.
[ליצירה]
כתוב חמוד רק מרגיש לי שהרמה היא טלוויזיונית
כאילו לא מאתגרת במיוחד נעים לקריאה אמנם
עם מעין בדיחות הפתעות שכאלו בתיאורים כמו האוקטבות המשתנות. אבל כאילו נחשב בלי הרבה חדירה לתודעה.
עכשיו זה לא דבר רע בתנאי שהשטח עצמו הוא מבריק כלומר שהלבוש של השיר הוא אופנתי אבל גם זה לא היה כל כך חתוך וגזור ולמידות של שירים אחרים שלך
[ליצירה]
האופפת מעשנת סביבה כל התיאור הזה עשה מבחינתי את השיר.
המון שירים כותבים בנות על יחסים כושלים שהיו להן.
ותמיד בשירים הנושא זה הן עצמן. עוד לא ראיתי שיר כאן שהמשוררת הפגועה ממשהו ומשום מה הפיחה חיים בדמות הגבר בשיר.