[ליצירה]
שיר מקסים שיודע לגעת במקומות רחוקים. אני חושב שלכולם יש את הימים האלו שאנחנו לא יודעים מה אנחנו רוצים מעצמנו. אז אל תילחצי, זה כואב זה יכאב אבל בסוף זה יסתדר. כמו שאמר יהודה פוליקר... אני ב"ה יצאתי מזה הרבה בזכות השירים אז אל תפסיקי לכתוב כי את כותבת נהדר וחוץ מזה זה עוזר ומשחרר ...
[ליצירה]
משפט המפתח - "כי אנשים כאלו נותנים מעצמם בלי לומר מאום"... כמה נכון וכמה אמיתי. טליה, כתבת שיר רגיש ומיוחד, ובזכותו קראתי את יתר שירייך היפים, שכולם משופעים ברגישות ובאנושיות. את כותבת בצורה מאוד נוגעת ומאוד מרגשת.
[ליצירה]
מאוד אהבתי!
מבחינתי השיר מתחיל מ-
מכאן,
זה מושלם, בעיניי
"ורציתי לברוח מכאן,
להשתחרר,
לעוף לי עם הרוח
להגיע לצרפת,
לפארי היפה.
ורציתי לצחוק כל כך חזק עד שהחיוך שלי יברח.
ורציתי לחלום על השמיים שהוא דיבר
ועל העצים שהוא אולי ראה.
ורציתי לרוץ לשם מהר
כדי שכבר אגיע.
ולשלוח לו משם תמונה כדי לומר לו
אני חייה את החיים-
אני שמחה."
ראי כמה זה יפה בלי ההסבר המיותר
בהתחלה...
שממילא ברור מההמשך
לדעתי שלי.
[ליצירה]
יפהפה!!לכל אדם יש את המקום הזה,שרק בו הוא יכול להיות שמח באמת,להיות מאושר!אני מכיר את ההרשה הזאת של לרוץ ולרוץ כדי שיהיה לך טוב במקום אחר..
למרות שלברוח,לא תמיד יעשה לך טוב..לפעמים צריך לקום ולהתמודד עם הבעיות,ולשלוח אותם החוצה,במקום את עצמך..
וכמו שכתבת יפה,לחיות את החיים-זה הכי שמח שאפשר...
מקסים פשוט!תודהה...