אני זוכרת:
חושך גדול וחם
נוזל כהה עוטף אותי
מסביב-מסביב
ושקט
אני מרחפת לאט
נעים לי וטוב
וצלילי מנגינות רחוקות
נשמע
ואהבה
והיה שם צורך חזק לזכור
כל דבר
כי לא עוד הרבה זמן
כי עוד מעט יבוא אור חזק
ויגידו: צאי.
תודה על הקריאה וההתעניינות. בקשר למה שכתבת על האור החזק בשיר - זה נכון שבד"כ אור הוא חיובי וטוב, אבל זה תלוי הקשר. במקרה הזה, הניגוד של אור חזק ומלאכותי (תדמייני ניאון) מול הרכות והאור הרך העמום שלפני - בקונטקסט הזה האור מקבל משמעות שלילית באמת. והוא ממחיש לדעתי את המעבר מעולם סגור ושקט (רחם) לעולם חדש,מסנוור ולא ידוע.או בקיצור-הטראומה של הלידה. באופן כללי אני מעדיפה אור רך על אור חזק ומסנוור...
שיר חזק ויפה.
הסוף קצת אירוני שכן את מתארת חויה שאינה חיובית,
שאומרים לך לצאת מן המקום הטוב, הנעים, האוהב, שאת נמצאת בו, ואת מתארת אור חזק... אור חזק בדרך כלל מהווה דבר חיובי מאוד ופה לא.הוא מתואר כחלק מהיציאה שלך מן הטוב.
לכן לא היה לי ברור ממש... אולי לא הבנתי טוב את כוונתך...
יפהההההה...
ואני חייבת להזכיר בקצרה סיפור אחד מ"סיפורים שמחממים את הלב", על הורים לילדה בת 4 ולתינוקת טריה, שחששו בהתחלה להשאיר את הילדה הגדולה עם התינוקת מחשש שתפגע בה מתוך קנאה בה.
אבל הילדה התחננה שיתנו לה פעם אחת להישאר לבד עם התינוקת, אז ההורים הסכימו, אבל השאירו חריץ צר בדלת והציצו על הנעשה בחדר..
ברגע שנשארה לבד, נגשה הילדה למיטת התינוקת, קירבה אליה את ראשה ולחשה לה: "בבקשה.. תזכירי לי איך נראה אלוקים, כי אני כבר מתחילה לשכוח"...
[ליצירה]
תגובה לשחר האור
תודה על הקריאה וההתעניינות. בקשר למה שכתבת על האור החזק בשיר - זה נכון שבד"כ אור הוא חיובי וטוב, אבל זה תלוי הקשר. במקרה הזה, הניגוד של אור חזק ומלאכותי (תדמייני ניאון) מול הרכות והאור הרך העמום שלפני - בקונטקסט הזה האור מקבל משמעות שלילית באמת. והוא ממחיש לדעתי את המעבר מעולם סגור ושקט (רחם) לעולם חדש,מסנוור ולא ידוע.או בקיצור-הטראומה של הלידה. באופן כללי אני מעדיפה אור רך על אור חזק ומסנוור...
[ליצירה]
חזק
שיר חזק ויפה.
הסוף קצת אירוני שכן את מתארת חויה שאינה חיובית,
שאומרים לך לצאת מן המקום הטוב, הנעים, האוהב, שאת נמצאת בו, ואת מתארת אור חזק... אור חזק בדרך כלל מהווה דבר חיובי מאוד ופה לא.הוא מתואר כחלק מהיציאה שלך מן הטוב.
לכן לא היה לי ברור ממש... אולי לא הבנתי טוב את כוונתך...
[ליצירה]
...
יפהההההה...
ואני חייבת להזכיר בקצרה סיפור אחד מ"סיפורים שמחממים את הלב", על הורים לילדה בת 4 ולתינוקת טריה, שחששו בהתחלה להשאיר את הילדה הגדולה עם התינוקת מחשש שתפגע בה מתוך קנאה בה.
אבל הילדה התחננה שיתנו לה פעם אחת להישאר לבד עם התינוקת, אז ההורים הסכימו, אבל השאירו חריץ צר בדלת והציצו על הנעשה בחדר..
ברגע שנשארה לבד, נגשה הילדה למיטת התינוקת, קירבה אליה את ראשה ולחשה לה: "בבקשה.. תזכירי לי איך נראה אלוקים, כי אני כבר מתחילה לשכוח"...
[ליצירה]
יפה
הרגשי נחיתות שלך בקשר לשיר ממש לא במקום, הוא מאד יפה. נכון שלא לגמרי מובן, ויותר הבנתי אחרי שקראתי את ההסבר שלך... אבל זה היופי בשירים לא?!
אהבתי את התיאור של הבירור והעבודה שעוברים בספירת העומר. אגב, זו גם התשובה לתמיהה שלך - החול לא הופך לקודש פתאום, בשביל זה יש חמישים ימים! זה כל הסוד ביהדות, שיש תהליך ממושך, תהליך של בירור (מקביל לתהליך התשובה) שבו הדברים מתלבנים ומתעלים ונהיים בסופו של דבר - קודש. החיים של יהודי זה עבודה אחת גדולה, ממדרגה למדרגה. גם אדם חוטא לא נהיה בעל תשובה ברגע אחד, ויום כיפור זה לא הוקוס פוקוס נכון? אז ככה גם בתהליך הנוכחי, שמגיע מחר לסיומו בע"ה. כמו שאני מבינה את זה.
[ליצירה]
וואו
איזו עוצמה. ישראלה התחייתה לי לדמות טורפת ואוכלת יושביה ואחר כך נגמר הכח והיא רק בחורה עדינה ומוכה ואומללה נשענת שם על הגדמים - -
יפה, יפה ועייפה.
[ליצירה]
כיף
לקרוא סיפורים שלך. יש להם את המימד המדכא לפעמים, אבל כאן למשל הסוף טוב וזה אחלה. למה לא לקבל קצת קיטש בסיפורים? זה עוזר לחפות על החיים הכל כך לא קיטשיים...
תגובות