אני אדם הולך ובוכה
הבכי מתערבל בתוכי
מכלה אותי מבפנים
אדים של כאב עולים ממני
מרוקנים אותי עד תום
אני עומדת לפניך כולי
בתחינה
...
בהירות חדשה מנביעה מתוכי
ציפורים השמיימה
אני אוספת את כל הכאב
לאגרוף
ומעלה אותו לקורבן
אליך
כן, דווקא לאגרוף, ולא בגלל כעס- אלא כביטוי לעוצמה, כל הכאב והמתחים והלחצים מתכנסים לכדי פקעת אחת חזקה, בתהליך של פורקן שפורק את הכל ממני, את כל הרע והקשה, והכל מועלה אליו לקורבן.
אולי לא לגמרי מובן... השתדלתי.
[ליצירה]
תגובה (מאוחרת) לאודיה
כן, דווקא לאגרוף, ולא בגלל כעס- אלא כביטוי לעוצמה, כל הכאב והמתחים והלחצים מתכנסים לכדי פקעת אחת חזקה, בתהליך של פורקן שפורק את הכל ממני, את כל הרע והקשה, והכל מועלה אליו לקורבן.
אולי לא לגמרי מובן... השתדלתי.
[ליצירה]
יפה
הזכיר לי שיר של אדמיאל קוסמן (בנאדם מורכב בפני עצמו, ולא כ"כ חביב עלי, אבל בכל זאת...) . לא בדיוק אותו הרעיון אבל יש דמיון. קוראים לשיר "אינני מתנועע בשעת התפילה". הוא מסתיים ככה:
"אינני מתנועע בשעת התפילה. אני משליך את צרור
מפתחותי אל על ומעמיד פני מת. קר וקפוא."
[ליצירה]
טוב, טוב!
גדול! אהבתי עד מאד. קבל ח"ח.
ותגובה לעומר פדור- לפי מיטב הבנתי השיר הוא סמלי ויש בו רובד שמתיחס למדינה בכלל, ולנפילה שלה כנראה. שים לב לשמות של האנשים - שמות סמליים שקשורים למדינה ולארץ ישראל.
[ליצירה]
/
איזה יופי של כיסופים וגעגוע. כאילו למשהו חדש אבל מוכר מאז ומקדם... ביטוי מיוחד וחד-פעמי להרגשה המוכרת הזאת. בעזרתו - שתזכי במהרה להגיע לשתיקה הלבנה...
"אחרי הכל את שיר"
תגובות