שוב בין השמשות
שעה שהנשמה היתרה מתעופפת מגופי
נאספת אל נגהם של שלושה כוכבים רחוקים
ומשאירה אותי תוהה ומרוקנת
לעוד שבוע של ימי המעשה.
השבת יוצאת את ביתי.
ומתוך אותו חוסר תוחלת חיוור
אני קמה לאסוף את נשמתי הפזורה, המיותמת
לוקחת עוד שאיפה מבשמי הבדלה
המחיים את הנפש
תולה עוד גרב קטנה על חבל כביסה
ונמתקת
תגובות