בוקר ביום הכיפורים בני הקטן ואני על מיטה רחבה בחדר שטוף אור מעלים ביחד מנחת כפרה הוא, שעוד אין בו טעם עוון ואני. מה טהור יותר ביום הזך הזה מילדי הקטן בחיקי, יונק לשד חיים בתום אינסופי. מה צלול יותר מבכיו. בוקרו של יום כיפורים ושנינו כאן, במקדש מעט הוא מרקיע שחקים בכאב עינוייו ואני - מנסה להרגיע, לנחם כי יש תרופה כי עוד לא ננעל השער