הייתי קוברת פני בידי היתי אוספת את עצמי, את שברי מתקפלת צפופה כאגרוף כמו זה שמונח לי בחזה או אולי לא אגרוף, אולי ברכות כמו תינוק הייתי נחה בעיניים עצומות בבת צחוק של שלווה הייתי שרה לי שירים בשקט, בשקט להירגע אומרת מילים טובות בלחש מילים של נחמה עד שהייתי ישנה