אסתר שמיר שואלת את עצמה ואותי
מה יהיה "אחרי שהשמש תשקע"?
ואני מקשיבה למלודיה
לצלילים,
למיתרי הגיטרה שמשתלבים בהרמוניה מדהימה עם המילים.
מתמכרת למוסיקה
מביטה בנוף
וחושבת
שכשהשמש שוקעת כאן-
היא זורחת במקום אחר.
ולהיפך.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] האא איזה יופי להתחיל שבוע ככה בדרך לסדר בוקר... [ליצירה]
- [ליצירה] איך את עושה את זה? שוב, יקירתי, זה כל כך יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון מקסים רעיון מקסים. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי תגובה עמוקה או תובנות עצומות על היצירה אז אני יסתפק בנדוש ובמוכר.. יפה, ומעורר מחשבה.. [ליצירה]
- [ליצירה] מכירה את התחושה שחיוך זוהר מאיר את כל כולך?!? בזאת חשתי כשקראתי את היצירה. מקסים! אכן כך-חג- כשהשמש שוקעת היא באמת מאירה במקום אחר. ןזאת ממך למדתי. תודה רבה! על זה שבזכותך גם אני יוצרת באתר! [ליצירה]
- [ליצירה] הנה המקור: "מה יש לדבר מה יש לדבר אני שוקע כאן אבל זורח במקום אחר" (מתוך "האור הראשון") והמילים שלך יפות לא פחות:) [ליצירה]
- [ליצירה] יוווווווו וואו, ממש תודה. ב א מ ת שלא ידעתי על השיר הזה. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] הי, המשפט הזה כבר קיים איפשהוא! ראיתי אותו אצל אהוד בנאי באיזה שיר-סיפור ארוך אחד. אבל אם חשבת על זה לבד, אז יופי... [ליצירה]
- [ליצירה] יו! המשפט הזה קיים אצל אהוד בנאי?? ...אז כיוונתי לדעת גדולים- כי לא ידעתי על זה. מה המקור? [ליצירה]
- [ליצירה] גם זה בהמשך לתגובה לפני... (שמעתי כבר את המשפט) שכשהשמש שוקעת כאן- היא זורחת במקום אחר. ולהיפך. משפט חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] עדין ויפה... מאוד מאוד אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהימה. איך את עושה את זה? גאוני. סוערה, מורה לתנ"ך (ותשמח להשתמש בזה לשיעור ב"טעמי מקרא") [ליצירה]
- [ליצירה] :) [ליצירה]
- [ליצירה] מתקרבתי בטח שמזהים את רחל! (מהשיר "זמר"- צהל ודומי צער ובכי פצע וצרי נחת ודווי... ויש לה עוד כמה "צׁרים" , ואם אני לא טועה גם שיר שמסתיים ב"צׁרי" בשורה האחרונה. ממש כמו כאן... וחוץ מההשווצה- רציתי להגיד שממש יפה. לקח לי זמן להכנס כי... את יודעת... משקל... כשזה בא ממך, קצת מרתיע... [ליצירה]
- [ליצירה] וזו הייתה דעתך האישית כי בסופו של דבר אדם אחר שיש לו שכל ישר- בחר לשים אותה כאן. וד"ל ודוק ואכמ"ל. אגב, היה ברור לי שהתעללתי בתרגיל הלשוני של ממזי. סתם כי התחשק לי . ואת טענותי הלגיטימיות בויכוח העלתי ברישא של הדיון- ברשותך. אגב, היה פה מישהו שלא אהב תגובה של מישהו אחר בגלל ביטויים המציינים קבאס... סליחה, ידידי היקר, אבל למה שם כעסת ופה הרשית לעצמך? המילה ההיא הוציאה אותי מדעתי וגם אותך מגזרת התגובות הלגיטימיות. בברכת טול קורה מבין עיניך וקיסם מבין שניך. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! מתוקה שלי- זה מקסים! :) רק אור. [ליצירה]
- [ליצירה] הופההה היא חזרה! (היה שווה להגיח לשם ולגנוב אותך חזרה) ובגדול! מצויין לאללה ממש. אהבתי. סוערה, עם חיוך רחב. [ליצירה]
- [ליצירה] מ צ ו י י ן וכואב... כמעט ונעלם לי בין מבול היצירות שנשלחו ברבע שעה האחרונה (...). דליתי פנינה! אהבתי וכאבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ווווווו וווווווווווווווווווווווווווווווווואוווווווווווווווו. נו, יש כאלה שאלקים נתן להם הכל. אשרינו שזכינו לראות קצת. }{ סו. [ליצירה]
- [ליצירה] אמרו לי שיש כאן מסיבה אז באתי. אסף, דווקא התגובה האחרונה שלך בסדר. אפילו אם היית מצרף את הביטוי "קישקושים" למניפסט הארוך דלעיל- הייתי מוצאת שהעניין לגיטימי שכן בביקורת שלך יש "בשר" והיא לא מתמצה במילות גנאי ריקות מתוכן. ולגבי הניתוח שלך את היצירה- זו בדיוק הבעיה שלי: הכותב, לענ"ד לא הגדיר את הדברים כ"סאטירה" כפי שסברת בדבריך, אלא כ"מונולוג" ומכח היות היצירה מוגדרת כמונולוג- היא תוצר של התבוננות אישית שלו בסובב אותו בעת מילוי חובתו למדינה. יתכן והסטריאוטיפים מעצבנים אותך- אבל מה לעשות וזה מה שהוא ראה שם? שנית- אני לא רואה שהדמות של אמציה מוצגת באור חיובי במיוחד. הוא נלעג לא פחות מחבריו למחלקה ומוצג עפ"י הסטריאוטיפ הבני"שי שהוא, בעיני, אינו מופת ודגל להתנהגות האנושית האולטימטיבית. אולי זה בגלל שאני מכירה את הכותב ויודעת כמה הוא ציני ביחס לטיפוסים דוגמת אמציה. אבל שוב- התגובה שלך, כפי שהיא מוצגת כעת- ראויה להיות תגובה רצינית ועניינית. ואני תמיד אדם מתלהם. פליאה רבה לי עליך שלא ידעת את זה עד עכשיו. סו. [ליצירה]
תגובות