אסתר שמיר שואלת את עצמה ואותי
מה יהיה "אחרי שהשמש תשקע"?
ואני מקשיבה למלודיה
לצלילים,
למיתרי הגיטרה שמשתלבים בהרמוניה מדהימה עם המילים.
מתמכרת למוסיקה
מביטה בנוף
וחושבת
שכשהשמש שוקעת כאן-
היא זורחת במקום אחר.
ולהיפך.
מכירה את התחושה שחיוך זוהר
מאיר את כל כולך?!?
בזאת חשתי כשקראתי את היצירה.
מקסים!
אכן כך-חג- כשהשמש שוקעת היא באמת מאירה במקום אחר.
ןזאת ממך למדתי.
תודה רבה! על זה שבזכותך גם אני יוצרת באתר!
אכן כך..
ובעניין השיר, יש סיפור יפה שקשור במשפט הזה, ושאהוד בנאי מספר בספר שלו: "זוכר כמעט הכל", סיפור על אמא של יובל גליק ז"ל שנהרג בהתרסקות מטוס אם אני זוכרת נכון. מומלץ לקרוא.
[ליצירה]
מכירה את התחושה שחיוך זוהר
מאיר את כל כולך?!?
בזאת חשתי כשקראתי את היצירה.
מקסים!
אכן כך-חג- כשהשמש שוקעת היא באמת מאירה במקום אחר.
ןזאת ממך למדתי.
תודה רבה! על זה שבזכותך גם אני יוצרת באתר!
[ליצירה]
:) <מחוייכת מאוד>
או קיי, אנשים יקרים,
נוכח השאלות הבלתי פוסקות במעטפה הצהובה וגם כאן, מתחת ליצירה, הריני להשיב:
א. ב"ה הכל בסדר איתי. תודה- תודה לאל.
ב. לא, עדיין לא מצאתי בן זוג.
ג. הכוונה ב"מצאתי", לפחות כרגע, מבחינתי, היא מציאת העובדה הנ"ל כמשהו שחשוב לבחון בבדיקת מערכות יחסים.
תאמרו "הן פשוטים הדברים וגלויים לכל"
אומר "כנראה שהייתי טיפשה אף יותר משהנני".
למעשה, הדברים נכתבו מתוך התייחסות לנושאי הגאווה מול הענווה...
עכשיו אפשר לנסות ולקרוא שוב.
באשר אלי- מקוה למצוא אותו בקרוב... מאושר כבן מלך.
תודה על העניין בשלומי ועל התגובות.
סו.
[ליצירה]
ובכן
הרי הסבר בשבילך, חתלתולי:
בוב דילן, האיש והאגדה, כתב אי אז בשנות השבעים שיר שנקרא "גשם כבד עומד ליפול". אביב גפן ביצע את השיר הזה בעברית (ביצוע מוצלח שאני מקשיבה לו ממש בעת כתיבת שורות אלה- תחי קאזה)...
זה מעין שיר לשלום- שמתאר את כאבי המציאות הנוראית של מלחמה. לפיכך- הגשם הכבד- הוא של משהו אחר...
ולהלן השיר (התרגום, אין לי את האנגלית שלך, חתלתולי:)):
איפה היית ילדי תכול העין
איפה היית ילדי הקטן?
טיפסתי על ראשי הרים ועברתי
הלכתי בכביש הראשי וזחלתי
בתוך יערות עמוקים הסתתרתי
יצאתי אל חוף האוקיינוס שמת לי
נכנסתי לקבר שתמיד מחכה לי
עוד מעט עוד מעט עוד מעט עוד מעט
גשם כבד עומד ליפול
ומה שם ראית ילדי תכול העין
כן מה שם ראית ילדי הקטן?
ראיתי שועל וזאב מחכה לו
ראיתי שביל זהב שאין איש הולך בו
ענף שחור שזורם עם המים
איש עם פטיש הפוצע ידיים
ראיתי חלום שהולך על קביים
איש בלי לשון מדבר ללא הרף
וילד ישן עם רובה ועם כלב
עוד מעט עוד מעט עוד מעט עוד מעט
גשם כבד עומד ליפול
ומה תעשה עכשיו ילדי תכול העין
כן מה תעשה עכשיו ילדי הקטן?
עכשיו אני יורד כי הגשם בשער
עכשיו אני הולך עמוק אל תוך היער
איפה שיש אנשים בלי ידיים
והחרא עולה שם ומציף את המים
ויונים מתות מכוסות עלי זית
ופנים של תליין מסתכלות מכל בית
שם הכל מכוער ולנפש אין ערך
הצבע שחור והאפס הוא מלך
אני רוצה לספר לנשום ולחשוב את זה
להביא את זה הנה שכולם יוכלו לראות את זה
לעמוד לבדי מול הים בו טבעתי
להכיר את השיר שכתבתי ושרתי.
יהונתן גפן תרגם...
מקווה שעכשיו השורה מעל יותר נהירה.
ואני? מקווה ש"הגשם הכבד" שבוב דיבר עליו לא יפול בשום מקום- כי ליפול טוב הוא לא יכול.
בתפילה לגשמי חוני-
סו.
תגובות