לי זה מזכיר תינוק שעושה משו רע ואתה רוצה לכעוס עליו , ואז הוא תוקע לך כזה חיוך שאתה מתמוסס..
אבל זה לא ככה , כמו שג'ון אומר , אנחנו גורמים לעצמינו את הדברים שיהיו קשים , זה לא הוא. הוא לא עושה לנו דווקא, הוא לא עושה לנו חיים קשים , מקסימום הוא עושה לנו חיים עם ניסיונות - כדי שאח"כ יהיה לנוטוב יותר..
חיים טובים באמת! :)
[ליצירה]
תגובה
הזכרת לי את כל הפעמים שאת כועסת על אדם שיקר לך ואהוב עליך, ואז הוא בא ולפעמים לא צריך אף לבקש סליחה ופתאום את כבר לא יכולה לכעוס...
כתוב יפה.
[ליצירה]
לי זה מזכיר תינוק שעושה משו רע ואתה רוצה לכעוס עליו , ואז הוא תוקע לך כזה חיוך שאתה מתמוסס..
אבל זה לא ככה , כמו שג'ון אומר , אנחנו גורמים לעצמינו את הדברים שיהיו קשים , זה לא הוא. הוא לא עושה לנו דווקא, הוא לא עושה לנו חיים קשים , מקסימום הוא עושה לנו חיים עם ניסיונות - כדי שאח"כ יהיה לנוטוב יותר..
חיים טובים באמת! :)
[ליצירה]
עוד תגובה
בניגוד לדעות כאן, אני דווקא בעד הביטוי "איזו מתוקה". הוא מוסיף לשיר חן ומתיקות ומתאים מאד לאוירה הכללית. דוקא ביטוי כמו "אהבת נפשי" ישמע כאן פרודי לגמרי.
ואל תקשיבי לממזר פרחים, הוא מוריד את כל ההזיה המתוקה הזאת ודורך עליה בלי רחמים. הי, זה שיר ולא מאמר שאמור להיות הגיוני ושכלתני!
מה שכן - הייתי משנה מילה אחת בשתי השורות שמופיע בהן השורש "חרק" (הדלת תחרוק...ותיפתח בחריקה) כי זה קצת חוזר על עצמו.
ושוב - זה יפה כל כך.
תגובות