לפעמים אני רוצה לחזור ליום בו נולדתי,
ולו רק כדי להוסיף בכתב-יד,
בעמוד הראשון של חיי,
"מוקדש,
באהבה,
לך"
רסיס לילה
-
אני יצירה הממתינה לאישור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] / נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] _ התרגשתי. מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] ... יוּ. מתוק ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, זה מה שרוב הנשים היו רוצות.. [ליצירה]
- [ליצירה] מוקדש באהבה מקדישה לך באהבה מקום של כבוד ברשימת היצירות האהודות עליי. [ליצירה]
- [ליצירה] מנביט אני שומעת קול טרוניה קלה ;-)? [ליצירה]
- [ליצירה] יוווו איזה כיף לה! =) מקסים. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! אתה משהו! [ליצירה]
- [ליצירה] הצלחת להעלות חיוך על פני. מתוק ומקסים. אז מה אם זה מה שנשים רוצות... [ליצירה]
- [ליצירה] הממממ ליייק רוזמארינ צ'וקלט! סוויט...... מה גם... האמת, למה לחזור בזמן ולהתסבך עם כל מני בעיות פיזיקאליות והגיוניות שאם הם גרמו [לפחות עד שלב מסויים] לוולקאנים לא להאמין שזה אפשרי בכלל --- יש דרך יותר פשוטה.... פשוט להוציא את הפתק הזה מהכיס!! [מה.. אין לכם שני פתקים, אחד בכל כיס? שעל האחד כתוב........ ועל השני כתוב........?] האמת.. אני הייתי פשוט רוצה לחזור ולרשום בדף הראשון 'הנה, קח ת'מספר טלפון הנכון מראש... תאמין לי יחסוך לך הרבה בעיות...' [נ.ב. רק תעשה טובה - - אל - - תתקשר לפני התאריך המצ"ב.... התזמון חשוב... ] [אה כן, ואל תעשה גם עוד כמה וכמה דברים שאני מצרך לך בנוסף תחת הכותרת 'טאקט שצריך לשנן!!' :-)' [ליצירה]
- [ליצירה] * נוגה ונוגע. וכמו שכתבת בדף האישי שלך - מדהים לראות שגם הדברים שנכתבו מידך לפני שנים הם את. גם אם הם את אחרת. [ליצירה]
- [ליצירה] למעשה היו יותר מפעמיים עונש מוות נגזר גם על ג'ון איוואן דמיאניוק, וכן על מחבל שביצע פיגוע בחדרה לפני 13 שנה בדיוק, ביום הזיכרון תשס"ד. בשני המקרים, הערעור שינה הכל. המקרה של היהודי שהזכרת לא היה בדיוק כחלק ממערכת השפיטה הרגילה, אלא בבית משפט צבאי (ולמען האמת, כך גם במקרה של המחבל). מאוחר יותר התברר כי היתה זו טעות. [ליצירה]
- [ליצירה] מרק: לא יודע מה קורה במחשב שלך, אבל אצלי לכל פריט יש ניגון משלו: העכבר שמיע קליק, והמחשב עונה לו בקליק נוסף... [ליצירה]
- [ליצירה] חזן - גם אם רבים אמרו זאת, הרי שהם ביטאו את ההרגשה ש-ל-ה-ם. ואילו בת מלך ביטאה את ההרגשה הפרטית ש-ל-ה. וכל קשר בין הדברים הוא מקרי בהחלט. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! קשה לחכות לסוף כדי לגלות במי מדובר, אבל שווה כל רגע... בברכת אפצ'י מאובקת, רסיס [ליצירה]
- [ליצירה] * אשריך!!! רעיון נהדר (בתקווה שירדתי לעומקו) ומשחקי המילים... איזה יופי! [ליצירה]
- [ליצירה] :) --- [ליצירה]
- [ליצירה] לא, לא אני לא מסכים. לא שייך לתת תגובה אחת בודדה על בציר כזה של עסיס נפלא. אז רק רציתי להגיד, כאן ועכשיו, ש - "כמה אני מרגישה ניכרת" הוא אחד המשפטים החזקים ביותר שקראתי מימיי. ובנימה מבוסמת הייתי אומר: "עווווווד!!! עווווווד!!!!" אך תגובתך שלך, הכותבת, העכירה את צלילות היין והפכה אותו לדם-ענבים (או דמעות ענבים). אויה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, וואו, וואו רעיה, את מדהימה. איך הצלחת לקחת סיטואציה יומיומית - איזה יומיומית, אם תחשבו עליה, היא מתרחשת אלפי פעמים ביום - ולעשות ממנה סיפור עוצר נשימה. לא נראה לי שאני אוכל לעבור בזמן הקרוב ליד מגרש משחקים בלי לחפש את יונתן שעומד שם בפינה. ואגב, זר זהב - אני לא חושב שהסיפור מדבר על ילד "חריג". הוא רגיל, אך נמצא בשוליים של הרגילות. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה ומזל שעובדת איתי מושבניקית, שבמקרה לימדה אותי לפני כמה ימים מה זו באלה. מעניין ה"כמו" שלך. כשאת כותבת "זה כמו לשכב פרושת אברים" וכו' אפשר לחוש בחדות שזו לא סתם מטאפורה, אלא שבאמת ניסית ואת יודעת שזה כמו. [ליצירה]
תגובות