ליייק רוזמארינ צ'וקלט! סוויט......
מה גם...
האמת, למה לחזור בזמן ולהתסבך עם כל מני בעיות פיזיקאליות והגיוניות שאם הם גרמו [לפחות עד שלב מסויים] לוולקאנים לא להאמין שזה אפשרי בכלל --- יש דרך יותר פשוטה....
פשוט להוציא את הפתק הזה מהכיס!!
[מה.. אין לכם שני פתקים, אחד בכל כיס? שעל האחד כתוב........ ועל השני כתוב........?]
האמת.. אני הייתי פשוט רוצה לחזור ולרשום בדף הראשון 'הנה, קח ת'מספר טלפון הנכון מראש... תאמין לי יחסוך לך הרבה בעיות...'
[נ.ב. רק תעשה טובה - - אל - - תתקשר לפני התאריך המצ"ב.... התזמון חשוב... ]
[אה כן, ואל תעשה גם עוד כמה וכמה דברים שאני מצרך לך בנוסף תחת הכותרת 'טאקט שצריך לשנן!!' :-)'
מאיפה זה בא לך??? מטרנה פרימיום??
כבר כתבתי בעבר שאתה מפזר לעברינו רסיסים של גאונות. אבל זה כבר רחוק מלהיות רסיסים. זה כבר ברקים רעמים סופות. או שמא ריטות קטרינות וסטנים?...
תמיד טענתי ואטען שהההכל מתחיל ונגמר באהבה.
הכל.
[ליצירה]
הממממ
ליייק רוזמארינ צ'וקלט! סוויט......
מה גם...
האמת, למה לחזור בזמן ולהתסבך עם כל מני בעיות פיזיקאליות והגיוניות שאם הם גרמו [לפחות עד שלב מסויים] לוולקאנים לא להאמין שזה אפשרי בכלל --- יש דרך יותר פשוטה....
פשוט להוציא את הפתק הזה מהכיס!!
[מה.. אין לכם שני פתקים, אחד בכל כיס? שעל האחד כתוב........ ועל השני כתוב........?]
האמת.. אני הייתי פשוט רוצה לחזור ולרשום בדף הראשון 'הנה, קח ת'מספר טלפון הנכון מראש... תאמין לי יחסוך לך הרבה בעיות...'
[נ.ב. רק תעשה טובה - - אל - - תתקשר לפני התאריך המצ"ב.... התזמון חשוב... ]
[אה כן, ואל תעשה גם עוד כמה וכמה דברים שאני מצרך לך בנוסף תחת הכותרת 'טאקט שצריך לשנן!!' :-)'
[ליצירה]
תגובה לתגובות
חתלתול - ראשית כל, נראה לי שכדאי לפתוח כאן ז'אנר ספרותי נוסף שייקרא "תגובות", כדי שלא תצטרך להעליב סיפורים על ידי תגובות שכתובות יפה יותר מהיצירה עצמה. אויש, אני מקווה שמבינים שזו היתה מחמאה.
ובאשר לדבריך ולדברי אסופית - גם אני לא מזדהה עם גישה כזו ומוצא בה אגואיזם. אבל מי אמר שאני צריך להזדהות עם דמויות בסיפורים שלי? אני מציב אותן כאן במסדר, ואתם, רס"רים יקרים, מי בשפמו ומי בלעדיו, רשאים לחרוץ את דינן.
[ליצירה]
לאורי היקר...
התנסחתי בצורה ממש גרועה. אני מסכים - יותר ממסכים - שהכאב הוא אחד המנועים החזקים של הכתיבה, ובלעדיו יצירות רבות לא היו באות אל העולם אלא נשארות בעולם נשמותיהם של השירים.
כל שביקשתי לומר הוא: המקרה הזה כל כך כואב, שקיוויתי שאף אחד לא יכתוב עליו, כדי שלא אצטרך לחשוב על הכאב הזה, שהוא גדול מכפי הבנתי.
ולך, חיפושיה - השיר שלך יפהפה.
תגובות