זה נשבר אצלי בידיים.
באצבעות מדממות
בלב שותת
ניסיתי לגחון, לאסוף את הרסיסים
ולא הצלחתי.
במקום זה רק
התמלאתי עוד ועוד דם.
נתקפתי אימה גדולה:
עולמי מונח לפני
ואין בידי לעשות
מאום.
[ליצירה]
*
חבר'ה, מה קורה? מה כל הדיבורים האלה על זמן חופשי ומרחב מחיה? הנישואים זה הדבר האמיתי, שכחתם?! נכון שהקטע הנ"ל מצער מאד, אבל הבחור הנוטש בקטע הוא יחידי ולא משקף. בע"ה תמצאו כל אחד את האשה המתאימה לו, שתכיר אותו ותדע את הצורך הזה שלו במרחב ובעצמיות, וביחד יהיה לכם הכי טוב שאפשר. בלי שום צורך לברוח אחד מהשני וממחויבות, להפך.
כנראה שלזה קוראים התבגרות...
[ליצירה]
וואו
חזק ומאד עוצמתי! אני לא אצטרף לדיונים המלומדים שמעלי, אבל רק רציתי לומר שהשיר נגע בי מאד - למרות שמעולם לא שמרתי/נסעתי בשבת, אבל בכ"ז אתה מצליח להעביר את התחושה חזק מאד, כך שכל מי שהשבת חשובה לו מזדעזע.
הכלה כדימוי לשבת - מדהים. כנ"ל התאונה, וגם הסוף המאשר "זה מבצעי" - עשית זאת, אין מה להגיד.
שכוייח.
ותודה לערוגה על שהפנה את תשומת הלב למשחק של "הכלה"- "הקלה". זה מוסיף מאד.
[ליצירה]
[ליצירה]
.
עדיין צריכה להרהר בזה כדי להפיק את מלוא המשמעויות.
אמרו כאן על הכתיבה שלך "מדוייקת" - נראה לי שזו מילה מדוייקת.
[ליצירה]
שלום איש אחד
אני שמחה שאתה מסכים איתי ושיש כאן פידבק לדעות שלא הולכות אנטי אלא עם ומתוך. בזמן האחרון יצא לי להיתקל בהרבה מידי יצירות של יוצרים דתיים, אם זה בבי"ס לקולנוע מעלה ואם זה במקומות אחרים, שהטרנד שלהם בדת זה להתריס ולהוציא החוצה את כל התסביכים האמוניים שלהם. דווקא ב"צורה" שמחתי לראות את הצד השני, של אנשים שטוב להם עם האמונה והמצוות ומרגישים שזו דרך ביטוי אמיתית לנשמתם, וכך גם הכתיבה שלהם נראית. כמובן שזה לא אומר שאין מורכבות והתמודדויות, דווקא יש והרבה - אבל השאלה מאיפה זה נובע. ואני שמחה למצוא אנשים שהכתיבה שלהם נובעת מקול פנימי שמרגיש טוב ונכון באמונה שלו.
אגב, חזרתי לקרוא את השיר שלך "ציצית" - שמאד אהבתי אותו - והוא מדבר בדיוק על הנקודה הזאת, לא? ! של הגבולות והמגבלות לכאורה, שמתוכן אתה מוצא את הכח ואת הטוב ומגלה את עצמך באמת.
לא חכמה להתריס ולהיות אנטי כל הזמן, החכמה היא ללכת עם המורכבות של הדברים. ואת זה אני רואה אצלך, וזה טוב. לדעתי העניה.
[ליצירה]
תגובה בחזרה
לאש יוקדת - לא צריך להבין את השיר כפשוטו. מוות, כידוע, הוא לא דבר פשוט ויש בו רבדים ופיתולים... לא התכוונתי לתאר מוות רגיל של אדם אלא יותר את היסורים שלו ושל נשמתו ואת הניגוד מול שאר האנשים בעולם.
וגם ברובד שבו יש אכן תיאור של מוות, בטח במציאות מבחוץ זה נראה אחרת, אבל התיאור הוא פנימי דרך עיניו של האדם שחווה אותו ולכן זה נשמע לך מוזר אולי.
ואיש אחד - אהבתי את הקישור שעשית.
תגובות