זה נשבר אצלי בידיים.
באצבעות מדממות
בלב שותת
ניסיתי לגחון, לאסוף את הרסיסים
ולא הצלחתי.
במקום זה רק
התמלאתי עוד ועוד דם.
נתקפתי אימה גדולה:
עולמי מונח לפני
ואין בידי לעשות
מאום.
[ליצירה]
אוי
זה פשוט נורא. הלב שלי הפסיק לפעום לרגע קשה אחד.
וחוצמזה, רציתי להגיד לך ח"ח ענקי, כי קראתי עכשיו כמה יצירות שלך ברצף והן פשוט ענקיות!
אתה כותב בחסד. תמשיך.
[ליצירה]
יפה
הרגשי נחיתות שלך בקשר לשיר ממש לא במקום, הוא מאד יפה. נכון שלא לגמרי מובן, ויותר הבנתי אחרי שקראתי את ההסבר שלך... אבל זה היופי בשירים לא?!
אהבתי את התיאור של הבירור והעבודה שעוברים בספירת העומר. אגב, זו גם התשובה לתמיהה שלך - החול לא הופך לקודש פתאום, בשביל זה יש חמישים ימים! זה כל הסוד ביהדות, שיש תהליך ממושך, תהליך של בירור (מקביל לתהליך התשובה) שבו הדברים מתלבנים ומתעלים ונהיים בסופו של דבר - קודש. החיים של יהודי זה עבודה אחת גדולה, ממדרגה למדרגה. גם אדם חוטא לא נהיה בעל תשובה ברגע אחד, ויום כיפור זה לא הוקוס פוקוס נכון? אז ככה גם בתהליך הנוכחי, שמגיע מחר לסיומו בע"ה. כמו שאני מבינה את זה.
תגובות