צריך לפתוח פתחים לאיוורור
בנפש הקודחת
חלון אל טוהר השמים המכוכבים
לתת לכל המחשבות לשקוע
לתת לסיבוכים להפרם כמו מעצמם
להתרוקן.
אולי הרוח תלטף אותנו
באויר הקר הנוגע
אולי נהיה יחד ונשמח
ונִשַלֵו
[ליצירה]
.
גם לדעתי גרב זה זכר אבל זה פשוט לא מסתדר לי פה... הצירוף "גרב קטן" לעומת "גרב קטנה" - זה לא זה...
אגב, אהבתי את ההבחנה של ערוגה בקשר ל"נמתקת". אני הכנסתי במילה הזו גם את הרבדים בעולם ובנפש: הכנעה, הבדלה, המתקה. זה מסתדר עם המבנה של השיר, ויכול מאד להוסיף למי שמבין בזה...
[ליצירה]
שיר חזק ומטלטל
ועם זאת, הסוגריים בסוף בלבלו אותי קצת...
אני חשבתי על האנושות בכלל ועל האדם בעולם ופתאום - נישואים... נשמח אם תבהיר קצת יותר (למרות שכשמסבירים זה מפחית מהערך, אבל...)
אני אוהבת מאד את הפירוקים של השפה שאתה עושה (כמו: לאבד את עצמי / לדעת). וגם את "נתקפד" אהבתי.
[ליצירה]
וואו
חזק ומאד עוצמתי! אני לא אצטרף לדיונים המלומדים שמעלי, אבל רק רציתי לומר שהשיר נגע בי מאד - למרות שמעולם לא שמרתי/נסעתי בשבת, אבל בכ"ז אתה מצליח להעביר את התחושה חזק מאד, כך שכל מי שהשבת חשובה לו מזדעזע.
הכלה כדימוי לשבת - מדהים. כנ"ל התאונה, וגם הסוף המאשר "זה מבצעי" - עשית זאת, אין מה להגיד.
שכוייח.
ותודה לערוגה על שהפנה את תשומת הלב למשחק של "הכלה"- "הקלה". זה מוסיף מאד.
[ליצירה]
תגובות