[ליצירה]
יפה מאוד! אני דווקא ממש אהבתי את התנועה בידיים, כי היא מעבירה את התחושה של ההכנות האחרונות [נראה כאילו היא סוגרת את רוכסן השמלה, או השרשרת שלה].
נהדר.
[ליצירה]
אחח, כמה פוטנציאל....
אך איזה פספוס.
הרעיון טוב, אילו היית משקיע יותר בהוצאתו מהכח אל הפועל זה היה יכול להיות נהדר.
ומסכימה עם יאצק לגבי הגיברת, זה היה הופך את זה למשעשע.
עלה והצלח....
[ליצירה]
אכן, ללמוד לעוף נגד כיוון הגעגועים
והרי זה כל כך מעייף,
זה כמו מעוף במנוסה
מפחדים להביט לאחור
בכדי לבדוק אם הוא כבר לא שם
כי אולי הוא עדיין.
זה נגע
חלמונית
[ליצירה]
שיר מעניין, הפתיחה שלו מעולה
"אדם יושב על מדרגה
ראשו בידו כבלולאה
הוא לא יחנוק את עצמו
עובדה. הוא יקום..."
לאחר פתיחה כזאת יש צפיה להתפתחות של עלילה כלשהי בשיר, אך המבט נשאר באותו הכיוון. עוד לא החלטתי אם זה עושה טוב או רע לשיר, מה שכן- השיר הזה הוא שונה אבל אחר (כלומר ייחודי)
ולסיכום - שיר טוב ובהצלחה בהתרוממות מהמדרגה ובכלל.
[ליצירה]
תנ-שמ-ת
מסכימה עם המחאה שהבעת בשיר.
אנשים תנו כותרת, נכון שאין חובת קריאה בשם לשירים אבל זה כשאתה מפרסם אותם בספר משלך. כשמפרסמים שיר באתר אינטרנט חייב להיות לו שם, שם השיר הוא רושם ראשוני, הוא כמו כריכה של ספר, הוא צריך לגרום לך להוריד אותו מהמדף ובמקרה הזה פשוט להקליק עליו.
ולכל אלא שינצלו את ההזדמנות הזאת להתפלמס בדבר שיווק באומנות טוב או רע. תעשו טובה וותרו על זה מראש, זה דיון עקר שנועד לכישלון. בשורה התחתונה שכל אחד יעשה מה שטוב לו, אבל זה יהיה נחמד אם כל אותם יוצרים עצלים (תתאמצו קצת, בוא נראה אותכם, האם עליתם על סוד התימצות? אני לדוגמה לא עליתי עליו אחרת התגובה הייתה יותר קצרה ; ) ) גם אם זה בשם אידיאולוגיה כזו או אחרת יקראו בשם ליצירתם.
יום טוב, חלמונית.
[ליצירה]
מכאן חייבים רק לטפס למעלה, אין מקום לפיספוסים!
כלנית-
בשיר שלך את שולחת ביקורת חריפה על התנהלות הציבור הדתי לאומי. יש בו אמת מרה וכואבת אך הסף שלו נחרץ מדי, עוד לא הגענו אליו ונראה כאילו את מבקשת אותו. לצד השפל הגדול שכיוון להשאירנו ערומים התגלו תעצומות מחודדות ומיוחדות. ועכשיו, תוך העשיה שלא נגמרה אנו חייבים לחשוב כיצד אנו ממשיכים הלאה ולא נסוגים אחור.
בהצלחה לכולנו!
[ליצירה]
תוהה ובוהה
עוד אדם אחד נותר
עוד שוחר טוב אחרון
עוד מאמין בודד הוא
עוד חולם את המחר.
עוד לא אחז בו היאוש
עוד לא כבתה בו התקווה
עוד מחייך כי הוא יודע
סוף העולם רק אשלייה.
"אם אתה מאמין שיכולים לקלקל -
תאמין שיכולים לתקן" (נראה לי שאמר זאת רבי נחמן מברסלב)
[ליצירה]
זה הזכיר לי
כתב אלתרמן:
היו פעם איש וצילו.
לילה אחד הצל עמד.
נטל נעלי האיש ומעילו,
נעל, לבש. עבר מצד אל צד,
הסיר גם את מגבעת אדוניו מן הקולב,
נסה להסיר גם ראשו מעליו,
לא הצליח. הסיר ממנו את פניו,
לבש גם אותן, לא התעצל.
בבוקר יצא החוצה עם מקל.
רץ אחריו האיש ברחוב,
צוח אל מכרעו: זה מעשה נורא!
זה צל! זה לץ! זה לא אני! אני אכתוב
לשלטונות! הוא לא יוכל לי! כך צוח מרה,
אבל קמעה קמעה הורגל, שקט. לסוף
נשכח ממנו המאורע.
[ליצירה]
לא מדובר פה בגירסאות אלא אלו שתי השתקפויות שונות שבכל אחת משתקף דבר מה אחר. אני חייבת להתוודות שאני די מכורה להשתקפויות. יש משהו במים האלה שמשלימים עצמים אחרים וגורמים לדברים שלא קיימים להתרחש.
[ליצירה]
תגובות