[ליצירה]
יפה מאוד! אני דווקא ממש אהבתי את התנועה בידיים, כי היא מעבירה את התחושה של ההכנות האחרונות [נראה כאילו היא סוגרת את רוכסן השמלה, או השרשרת שלה].
נהדר.
[ליצירה]
הסיפור יפה ובנוי טוב.
ממש אהבתי את הרעיון ואת השימוש בניגודים בין טהור וטמא. (הקפיצות ממש הוסיפו לזה.)
היה מוסיף אם הייתי מרחיב מעט את היריעה בעיניין הבן (המצורע) זה קצת חסר בסיפור. בנוסף הסוף לא ממש ברור....
לסיכום: נהנתי מכל מילה. :) בהצלחה!
[ליצירה]
זה הזכיר לי
כתב אלתרמן:
היו פעם איש וצילו.
לילה אחד הצל עמד.
נטל נעלי האיש ומעילו,
נעל, לבש. עבר מצד אל צד,
הסיר גם את מגבעת אדוניו מן הקולב,
נסה להסיר גם ראשו מעליו,
לא הצליח. הסיר ממנו את פניו,
לבש גם אותן, לא התעצל.
בבוקר יצא החוצה עם מקל.
רץ אחריו האיש ברחוב,
צוח אל מכרעו: זה מעשה נורא!
זה צל! זה לץ! זה לא אני! אני אכתוב
לשלטונות! הוא לא יוכל לי! כך צוח מרה,
אבל קמעה קמעה הורגל, שקט. לסוף
נשכח ממנו המאורע.
[ליצירה]
שים בו מה?
הכותרת נהדרת
האגדה לא.....
מה עם איזו עלילה שתתאים לצפיות שאת מתווה כשאת נותת שנינה של כותרת וסיפור כל כך מאכזב.
תנסי שוב...
לכי על אגדה עם אלמנטים של אגדה, הרעיון של מכתב שמגיעה בטעות הוא טוב, אך אין כל התפתחות וודאי שלא שנינות בהמשך. סתם הוא והיא ודוור חולה. סוג של "שום דבר", או "מהומה על לא דבר". תני מידע עליה ועליו נוסף על הנ.צ. של מיקומם הגאוגרפי, קצת חומר רקע. ואם כבר בחרת בדוור חטתן אז שלפחות יעשה משהו משעשע עם הפגיעה בצינעת הפרט.
אני חושבת שהרעיון עוד לא עבוד כי בעזרת מעט עיבוי ועיבוד תביאי לו ולעולם גאולה גדולה.
: ) בהצלחה
חלמונית
[ליצירה]
בצילום מאונך הפריחה הולכת לאיבוד. אני אומרת זאת מנסיון כי ניסיתי וזה יצא פחות מוצלח.
ואכן - באומנות כמו באומנות אין דבר כזה שאין דבר כזה.
תודה : )
[ליצירה]
[ליצירה]
איזה כישרון!
הולכת אותי שולל עד הסוף הנורא
ולמרות זאת נהנתי מהיצירה שלך.
איי, תמיד אני תוהה מה יותר כואב לגלות, ש- זה שאת אוהבת אהב אותך ומת או זה שאת אוהבת לא אוהב אותך.
[ליצירה]
תגובות