[ליצירה]
זהו? מסיימים בית ספר?
:)
אני לא יודעת איפה למדת, ומה וכו', אבל מן הידוע הוא שהרבה יוצאים עם תחושה מרה בפה מהחינוך שהרביצו בהם. ויש גם סימנים כחולים לפעמים.
אני חושבת שהיופי בלצאת מהמסגרת, הוא לגלות סופסוף מה *אתה* שווה, ולחשוב פתאום מחשבות עצמאיות משלך, ולגלות דרכים שאולי נחסמו בפניך, כי הם לא התאימו ל"דרך" של המחנכים.
וזה שיעור גדול מאוד. לראשונה אנשים מקיימים ללא צביעות, בלי מי שיכריח אותם. וזה היתרון.
(אני מקווה, אגב, שכתבת על זה, אחרת כל התאוריה שלי יכולה ללכת לחפש ת'צמה במקום אחר..)
בכולופן, זה כתוב טוב מאוד. אהבתי.
ותצליח.
[ליצירה]
צחי יחמוד!
אל תתיחס לאוריאל הפלצן, הוא כנראה מקנא בך שאתה כזה כישרוני....
בסניף אתה הכי גבר ומרים דברים ומשמח את כולם!
היצירה הזאת היא הכי טובה שקראתי בצורה! (אפילו שזה היה גם בעלון...)
קיצור- תמשיך לכתוב לצורה כמו אח שלך... זה אדיר!
[ליצירה]
ספיחס?
כבר?
-----
אדם בא לעולם ושתי ידיו קפוצות כאוצֵר מטמון, ועוזב את העולם כשידיו פרושות כאומר: "לא נחלתי כלום מן העולם הזה".
משו כזה.
ויותר אין לי מה להגיד.
נו, אתה רגיל להשתתקויות שלי.
[ליצירה]
**
איך שאנשים הופכים את התורה לספר תירוצים. לא נעים להם עם שיטות לימוד חדשניות, הופכים אותם לשיטת רבדים. לא נעים להם לדמיין את רשב"י נהנה מהחיים-אומרים שהוא למד תורה סביב המדורה.
אני דוקא חושב שהוא צלה שם חרובים;)
-
ברור שפה מדברים על איכות וטיב היצירה, בסופו של דבר האתר הזה הוא אתר לפרסום יצירות, ואם הוא רוצה להמשיך ולהיות כזה, אני חושב שצריך להכניס בו קצת פרופורציות של אומנות.
[ליצירה]
הצעה!
שלום לאורי ולכל המגיבים
אנכי הקטן משפכי הביבים
באתי להעיר הערה חטופה
שאולי טיפ טיפה תשמע חצופה
ראשית אקדים ואומר בכנות
לא קראתי כאן חצי שנינות
רק פה ושם בתחילת השרשור
אז אולי אהיה קצת לא קשור
-
שלום למר אורי עמירם
משורר אדיר נישא ורם
באתי בשליחות דחופה הנה
למטרה שאין עוד חשובה ממנה
להציע לכבוד ביתך מירב
שידוך שרק חתונה אחריו!
הכל התחיל מזה השיר שהושר
כשחוט מחשבה אל מישנהו נקשר
והבנתי פתאום, נדהם בלי מילים
שאני מכיר טוב את חלקה המשלים.
הצעתי הינה הצעה ייחודית
הבחור הנ"ל הוא עידית דעידית
אשר בלי שום ספק מיפן עד ערב
לא נמצא מתאים כמותו למירב
אסביר את עצמי באופן חופשי
(אוי. זה הולך להיות מעשה טפשי)
הבחור המדובר תאמינו או לא
(מירב עוד תסתחרר בגללו)
אוהב לאכול ממגעיל עד טעים
העיקר שתמיד זה יבוא רק...עם!
חביתה עם שוקולד פלוס דג פילה
בתיבול יין-ז'ורנאוטו-קריסמו מעולה
כדורי פלאפל בגביע הגלידה
עם עוגת קצפת של הדודה מטילדה
מרק בצל עם מרק פטריות
אוכל את הלב עם מוסר הכליות.
כשמירב תשאיר בצלחת הכל
בעלה העדין ימשיך לאכול
ובין בני הזוג בדירה הקטנה
ישרור השלום ובלי סוף הבנה
השידוך יקירי יצלח בודאי
שכן החתן יקדיש עד בלי די
את כל חייו אף את שעות הגמרא
לעזור למירב בזו הצרה
וביחד יחיו בלי גבול אהבה
שכן הבחור כבר אינו בצבא
(אולי עדיף זאת במסר אישי?)
הבחור משוחרר על סעיף נפשי
אך אל נתפס לנושאים צדדיים
לבחור לב וזהב ואופי מדהים
כשקשה, תמיד הוא ניגש ועוזר
הוא יביא לה שרשרת טבעת וזר
וגם אם אינו טוב בלחזר
תמיד הוא עדיף על פני בעל ממזר!
[ליצירה]
מגיבניק,
תסתום.
ועכשיו ברצינות. יש אנשים שלפעמים באמת צריך לייבש אותם באופן חד משמעי, בשפה חד משמעית, באופן קצר וקולע. אז בואו כולם ביחד, שלוש ארבע ו...
שמואל, תסתום! יותר חזק לא שומעים...שמואל ת-ס-ת-ו-ם! אחח ככה טוב.
ועכשיו, מה שאני הבנתי מהשיר האינפנטילי הזה:
הפיגוע שהיה בקו 2, בו נרצחו נשים, גברים, ילדים ותינוקות, נגע לליבו, וזיעזע את אמות סיפיו של מר שמואל, שכן, רצח שכזה גורם באופן ישיר לחיסולה של ההודנא ע"ה שבכלל לא נולדה, אבוי!
דהיינו, עזוב אותך, אז נהרגו עוד 20 איש, שטיות, נהרגו כבר יותר מאלף.
הנה משפט שאמר אברהם פורז, ממש לאחר הפיגוע, אני מצטט:
"יש לתת לאבו מזאן ודחלאן עוד הזדמנות, לשקם את ההודנא. ישראל לא צריכה להגיב ולפגוע בהודנא, ממילא, במקרה שהם יכשלו (אבו מזאן ודחלאן) יהיה עוד פיגוע ואז יהיה אפשר להגיב".
האוזניים שומעות והלב ממאן להאמין. לא יאומן.
אז שמואל, תסתום.
[ליצירה]
פשששששששש!
חגי, ברגע שאנחנו מגיעים לחדר, אנחנו מכריזים על הפסקת אש חד צדדית ומתחיל(ים) לסגוד למויש.
--------------------------------
שיחקת אותה, אחי.
[ליצירה]
עדי,
אני דוקא חושב שזה אחלה קטע, קראתי אותו הרבה פעמים, ולא שכחתי אותו בכלל.
כמו שאמרת, גם יצירות ברמה של כיתה א' ("דבר שכמובן שיצירתו של חגי לא מתקרבת אליו, ועל כך כולנו מסכימים, כמובן" [בהחלט כדאי שתעבדי על הניסוח, את גורמת לי לחייך:))]) ראויות להיכנס לכאן ואין שום זכות למישהו לדרוש שלא יכנסו לכאן, אולם, כאן אתן מגיעות ומכניסות לי מילים לפה.
ל-א אמרתי שלא להכניס את היצירות, כ-ן אמרתי שצריך להכניס פרופורציות.
זה הכל.