אז ככה - זה פרח שנקרא עיריוני והוא פורח בצפון הארץ. זה לא חבל שהלמעלה קטוע כי אז היה יותר מדי שטח מת בתמונה והיא היתה נראת משעממת. העיקר בה הוא התפרחת הפתוחה ועל כן היא מצויה במרכז התמונה.
איזו חדות וצבעים מודגשים!
יש לי חולשה לתצלומים מקרוב כל כך...
הצבע והטישטוש של הרקע מתאימים מאד,
אבל התאורה טיפה טיפה טעונת שיפור..
תצלמי עוד! בהצלחה המונית
חלמונית
עומר
שטח מת אפשר לפתור ע"י צילום במאונך.. אני עדיין דוגלת בתפיסת עצמים בשלמותם. חיתוך מתאים,לדעתי, אם רוצים להשאיר לצופה מקום לדמיון, או אם רוצים להביע בכך אמירה מסוימת.
אבל זה היופי באומנות- אין חוקים ואין הגבלות! :-)
בהמשך לתגובות של קודם...
נראה לי צילום ממש מעניין ויפה דווקא בגלל הקטע שהוא חתוך למעלה (מה גם שאפשר להסתכל על זה לא בתור משהו חתוך אלא צילום של הפרח עצמו) מה שכן, קצת חבל שהחוטים של הפרח לא מפוקסים.
[ליצירה]
אז ככה - זה פרח שנקרא עיריוני והוא פורח בצפון הארץ. זה לא חבל שהלמעלה קטוע כי אז היה יותר מדי שטח מת בתמונה והיא היתה נראת משעממת. העיקר בה הוא התפרחת הפתוחה ועל כן היא מצויה במרכז התמונה.
[ליצירה]
איזו חדות וצבעים מודגשים!
יש לי חולשה לתצלומים מקרוב כל כך...
הצבע והטישטוש של הרקע מתאימים מאד,
אבל התאורה טיפה טיפה טעונת שיפור..
תצלמי עוד! בהצלחה המונית
חלמונית
עומר
[ליצירה]
שטח מת אפשר לפתור ע"י צילום במאונך.. אני עדיין דוגלת בתפיסת עצמים בשלמותם. חיתוך מתאים,לדעתי, אם רוצים להשאיר לצופה מקום לדמיון, או אם רוצים להביע בכך אמירה מסוימת.
אבל זה היופי באומנות- אין חוקים ואין הגבלות! :-)
[ליצירה]
בצילום מאונך הפריחה הולכת לאיבוד. אני אומרת זאת מנסיון כי ניסיתי וזה יצא פחות מוצלח.
ואכן - באומנות כמו באומנות אין דבר כזה שאין דבר כזה.
תודה : )
[ליצירה]
[ליצירה]
בהמשך לתגובות של קודם...
נראה לי צילום ממש מעניין ויפה דווקא בגלל הקטע שהוא חתוך למעלה (מה גם שאפשר להסתכל על זה לא בתור משהו חתוך אלא צילום של הפרח עצמו) מה שכן, קצת חבל שהחוטים של הפרח לא מפוקסים.
[ליצירה]
לי זה נראה יותר כמו ליבלוב ולא כמו שלכת.....
(תקני אותי אם אני טועה)
בלבלוב ובפריחה יש את אותם צבעים בגלל ה"קרטונואידים" המצויים בעלה שהם אלה שגורמים לצבע האדמדם בליבלוב ובשלכת. הם אלו שנוצרים ראשונים בעלה צעיר והם האחרונים להתפרק ממנו לפני שלכת.
אלו היו 60 שניות....
: )
[ליצירה]
אכן, ללמוד לעוף נגד כיוון הגעגועים
והרי זה כל כך מעייף,
זה כמו מעוף במנוסה
מפחדים להביט לאחור
בכדי לבדוק אם הוא כבר לא שם
כי אולי הוא עדיין.
זה נגע
חלמונית
[ליצירה]
זה מזכיר לי...
אגדת השמש והירח/אהוד מנור
הם סובבים אותה
שבעת כוכבי הלכת
אך היא בוערת אל
חיורון פניו.
והוא רחוק כל כך
בשמי כדור הארץ
אבל נכסף אליה
לאש זהב.
צל הירח
אל פני השמש נמשך
תמיד בין יום ובין לילה
נוגעים שם למעלה
וזה לא די לו לא די לה
רק לרגע והלאה.
וכך כל יום שנים אין ספור
הוא מת באורה
היא באורו
שקיעה זריחה ורודה
אהבה אבודה.
לא פעם ביאושם
הם מחשיכים לרגע
ליקוי ירח
וליקוי חמה
אך במרדף הזה
הם מאירי שמים
שבויים במסלולם
בלי נחמה.
[ליצירה]
בערה פנימית
לדעתי זה מעבר לבוער, זוהי בערה פנימית (ככה נראת הבטן שלי כשאני בוערת מבפנים.)
הכל עיגולים עיגולים שנשרפים ומתפוגגים, בועות שמתפוגגות לאיטן ולפתע למטה בפינה השמאלית ישנו מלבן מוזר.... מצטערת אבל לא הבנתי את המשמעות שלו (בהנחה שהיא בכלל קיימת) האם ממנו הכל נובע?
שיהיה חודש טוב!
תגובות