חצב כובע בראשו
חלמונית .....
-
ילדת שמש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ברוכה הבאה לחזותיים. :) [ליצירה]
- [ליצירה] צילום מעולה לרגע נוצר בילבול אם הצמח הפוך או לא בעיניי זאת נקודת החוזק לבן על לבן [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי כצלם עיתונות לשעבר וחובב טבע עד עכשיו אין לי אלה להצדיע ולומר כל הכבוד, הטלה מטשטש את הרגע ומתמקד ביפי החצב. מושלם! [ליצירה]
- [ליצירה] אני רוצה לדעת איך עשית את זה? [ליצירה]
- [ליצירה] מצב חצב לשאלתך.... אני לא עשיתי את זה, אני רק קלטתי את זה בעין ותעדתי במצלמה. הכל טבעי, אני לא מאמינה בביום או בפוטו שופ. וחוצמזה.... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייבת להחמיא לך- יש לך עין מאוד יצירתית. הייתי מכנה את התמונה בשם קצת יותר חזק כמו- "בעין הסערה". [ליצירה]
- [ליצירה] תנ-שמ-ת מסכימה עם המחאה שהבעת בשיר. אנשים תנו כותרת, נכון שאין חובת קריאה בשם לשירים אבל זה כשאתה מפרסם אותם בספר משלך. כשמפרסמים שיר באתר אינטרנט חייב להיות לו שם, שם השיר הוא רושם ראשוני, הוא כמו כריכה של ספר, הוא צריך לגרום לך להוריד אותו מהמדף ובמקרה הזה פשוט להקליק עליו. ולכל אלא שינצלו את ההזדמנות הזאת להתפלמס בדבר שיווק באומנות טוב או רע. תעשו טובה וותרו על זה מראש, זה דיון עקר שנועד לכישלון. בשורה התחתונה שכל אחד יעשה מה שטוב לו, אבל זה יהיה נחמד אם כל אותם יוצרים עצלים (תתאמצו קצת, בוא נראה אותכם, האם עליתם על סוד התימצות? אני לדוגמה לא עליתי עליו אחרת התגובה הייתה יותר קצרה ; ) ) גם אם זה בשם אידיאולוגיה כזו או אחרת יקראו בשם ליצירתם. יום טוב, חלמונית. [ליצירה]
- [ליצירה] לא יודעת בדיוק איך להגיב, באילו מילים לתאר את ההתרשמות שלי. אז אסתפק בכך: הקטע כתוב היטב, הוא מצליח להעביר את האויר והאווירה מאותו רגע של חורבן. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב, היו לי פעם משקפי שמש שאח של חברה שלי מצא הביא לה והממנה הם התגלגלו אלי, הם שמשו אותי הייטב עד שהתיישבתי עליהם. (למעשה יש לי אוספ סיפורים מהחיים על אבידות ומציאות בתור מאבדת פטאלוגית, והמציאות הזאת עולה על כל דמיון) וכמו תמיד - מה שצריך לקרות קורה בסופו של דבר, משקפי שמש הולכות לאיבוד וגם אנשים מתים. [ליצירה]
- [ליצירה] שמתי לב שכמה מילים בתגובה שלי יצאו מהשיגרה. אז הנה תיקון: להאל=שהאל פאניס=פניאס [ליצירה]
- [ליצירה] בחתונות יש את שמחת האדם הפרטי ויש את שמחת הכלל. אותה שמחת הכלל היא זו שזרה לי. (חלילה לי שלא לקחת חלק בשמחת האדם הפרטי ולשמוח עימו בשמחתו, בעיקר כשמדובר באדם קרוב.) באופן כללי זהו קטע בדוי שנכתב על סמך התרשמות מהחתונה האחרונה שהייתי בה. מה שכן - תמיד בשמחה! : ) [ליצירה]
- [ליצירה] אי [ליצירה]
- [ליצירה] פססס... ניתן להשתמש בשרותיך? אני בדיוק תוהה מה לעשות עם הקופאיות האיטיות בסופר, שככל שהן רואות שיש יותר אנשים בתור אז הן עובדות יותר לאט. הדבר הכי מעצבן בכל העסק זה המבצעים, לאחר שעמדת שעה בטור ושמעת את כל הפרוט כבר יותר מדי פעמים עד שאתה יכול להחליף את הקופאית אתה מגיע לסוף החשבון והיא ממש נהנת לפרט בקול שיכול להוציא פילים משלוותם, את רוצה: 2 פסטות במחיר אחד, חסה רקובה בשקל, כרטיס כניסה לתערוכת הפקקים הבינלאומית בחצי מחיר...... ועד כל מני דברים בלתי נצרכים בעליל. זה סוג של שטף דיבור טרנסי שבלתי ניתן לעצור, אפילו מבטי העיניים של דיירי התור המתארך לא יפסיקו את המנגינה הזאת. חוצמיזה.... זה הזוי וזה כתוב נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] צחוקות! [ליצירה]
- [ליצירה] זה עדיין כואב לי כל הסיפור הזה. זה אחד הדברים שהכי מפחידים אותי ולכן זה פגע ישר בבלוטת הכאב שבי והפעיל אותה על טורבו. ליד בלוטת הכאב נמצאת בלוטת הכמיהה. וכל פעם שאחת מהשכנות פועלת באופן מוגבר היא גורמת באופן בלתי מודע לרטט אצל רעותה. כל כך הרבה שבחו פה ופיארו ולי נותר פשוט להצטרף אליהם. [ליצירה]
תגובות