חצב כובע בראשו
חלמונית .....
-
ילדת שמש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ברוכה הבאה לחזותיים. :) [ליצירה]
- [ליצירה] צילום מעולה לרגע נוצר בילבול אם הצמח הפוך או לא בעיניי זאת נקודת החוזק לבן על לבן [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי כצלם עיתונות לשעבר וחובב טבע עד עכשיו אין לי אלה להצדיע ולומר כל הכבוד, הטלה מטשטש את הרגע ומתמקד ביפי החצב. מושלם! [ליצירה]
- [ליצירה] אני רוצה לדעת איך עשית את זה? [ליצירה]
- [ליצירה] מצב חצב לשאלתך.... אני לא עשיתי את זה, אני רק קלטתי את זה בעין ותעדתי במצלמה. הכל טבעי, אני לא מאמינה בביום או בפוטו שופ. וחוצמזה.... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מעתה יש לאמור: גוש קטוף. כתוב קצר וקולע. [ליצירה]
- [ליצירה] לא בדיוק כך. אחרי "לא ממש קשר" אין "פרידה ממש". לא נפרדים רק כשרע, יש גם פרידות כ"שנכון" להפרד אפילו אם ממש טוב. (טוב היה, טוב יהיה ועכשו טוב...) כשמאמינים שבסופו של דבר הכל לטובה אז מצליחים למזער את הרע עד שהוא נעלם מעצמו. ופשוט צריך להתרגל.... [ליצירה]
- [ליצירה] משובח! ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, זהו נסיון מעט חצוף ויומרני להיכנס לעיניין שלעולם לא תסבול ממנו. אך.... כשהנפש כואבת אהבה נכזבת זה בהחלט מזכיר מעט כאבי מחזור ולו באופן המשלי שבכאב. הרי, מבחינה ביולוגית המחזור מגיע לאחר שהרחם מכין את עצמו להפריה של הביצית על ידי זרע. מאחר שזה לא קורה הרחם נפטר מרקמות שלא באו אל יעודוף ומבחינה פזיולוגית זה גורם לכאבים ברמות שונות וגם לכל מיני תופעות נוספות. ממש כשם שהנפש שלנו מצפה להפריה הדדית של אהבה בין שני בני זוג וכאשר זה לא קורה היסורים של הלב השבור ככאבי החמצה של וסת. כך אני ראיתי את יסורי בהתמודדות עם אהבה שלא הגיעה ולא תגיע לעולם לידי מימוש. תחשבו על זה.... [ליצירה]
- [ליצירה] אתה גאון! לבטח איני הראשונה שמספרת לך את זה. זהו סיפור עצום ששואף לאינסוף חיובי. ממש נהנתי מהפילוסופיה המתמטית. אני נמנת על האנשים שאוהבים את האינסוף המשמעות שלו בעבורי היא שיש תמיד לאן לשאוף ולעולם לא יחסר להיכן להתפתח. נהנתי מכל רגע! [ליצירה]
- [ליצירה] כדאי לתקן את ההתפלקות של ה"נון" סופית אל המילה אולי בשורנ השניה של הבית האחרון. [ליצירה]
- [ליצירה] זה הזכיר לי (וסלח לי על הציניות) קטע ממערכון של הגשש החיוור: "תהיה גבר... תהיה סמרטוט.... תהיה גבר.... תשפיל את עצמך" (גשש מפורש) אין רע בבכי, הוא כמו הגשם שיורד כשנשבר חמסין, הוא מצחצח את הנשמה ואת הנשימה. לפעמים כשכבר לא יכולים לשאת צריך לשפוך, להתרוקן כדי לרחף בתום ההיטהרות. אבל אני מזדהה איתך בהרגשה של החוסר רצון לבכות, כשאנחנו בוכים אנחנו נראים חלשים בעיני עצמנו, חלשים כי יש לנו רגשות, ולמי שיש רגשות יש יכולת לאהוב אך גם להיפגע, זוהי תופעת הלואי של הרגש. [ליצירה]
- [ליצירה] שמתי לב שכמה מילים בתגובה שלי יצאו מהשיגרה. אז הנה תיקון: להאל=שהאל פאניס=פניאס [ליצירה]
- [ליצירה] חחחחחחח [ליצירה]
- [ליצירה] לא יודעת בדיוק איך להגיב, באילו מילים לתאר את ההתרשמות שלי. אז אסתפק בכך: הקטע כתוב היטב, הוא מצליח להעביר את האויר והאווירה מאותו רגע של חורבן. [ליצירה]
תגובות