[ליצירה]
זה הזכיר לי
כתב אלתרמן:
היו פעם איש וצילו.
לילה אחד הצל עמד.
נטל נעלי האיש ומעילו,
נעל, לבש. עבר מצד אל צד,
הסיר גם את מגבעת אדוניו מן הקולב,
נסה להסיר גם ראשו מעליו,
לא הצליח. הסיר ממנו את פניו,
לבש גם אותן, לא התעצל.
בבוקר יצא החוצה עם מקל.
רץ אחריו האיש ברחוב,
צוח אל מכרעו: זה מעשה נורא!
זה צל! זה לץ! זה לא אני! אני אכתוב
לשלטונות! הוא לא יוכל לי! כך צוח מרה,
אבל קמעה קמעה הורגל, שקט. לסוף
נשכח ממנו המאורע.
[ליצירה]
כתבת סיפור חסידי מצמרר שחודר עמוק עמוק ומחורר את חדרי הלב. השילוב של הפיוט מחדד את הסיפור ומוסיף לזעזוע שהוא יוצר בקורא. גם השילוב בין עבר להווה בסיפור הוא ממש מוצלח.
שכוייח!
רק רציתי לשאול האם הסיפור מבוסס על סיפור אישי של משהו או שהוא נכתב בהשראה מעדויות שונות?
[ליצירה]
שיר מעניין, הפתיחה שלו מעולה
"אדם יושב על מדרגה
ראשו בידו כבלולאה
הוא לא יחנוק את עצמו
עובדה. הוא יקום..."
לאחר פתיחה כזאת יש צפיה להתפתחות של עלילה כלשהי בשיר, אך המבט נשאר באותו הכיוון. עוד לא החלטתי אם זה עושה טוב או רע לשיר, מה שכן- השיר הזה הוא שונה אבל אחר (כלומר ייחודי)
ולסיכום - שיר טוב ובהצלחה בהתרוממות מהמדרגה ובכלל.
[ליצירה]
לא מדובר פה בגירסאות אלא אלו שתי השתקפויות שונות שבכל אחת משתקף דבר מה אחר. אני חייבת להתוודות שאני די מכורה להשתקפויות. יש משהו במים האלה שמשלימים עצמים אחרים וגורמים לדברים שלא קיימים להתרחש.
[ליצירה]
[ליצירה]
אמת כואבת
אייל
זהו שיר נוקב
הננעץ הישר
בדומה למסמר
בתודעת המוח והלב.
לדעתי אין צורך להדגיש את המילים "בארון הקבורה"
הם מספיק חריפות וזועקות בלי פרונט גדול ומודגש. ההפיך הוא, השימוש שלך בצורה חזותית זווקא גורעת מהחריפות שלהם.
תגובות