[ליצירה]
בערה פנימית
לדעתי זה מעבר לבוער, זוהי בערה פנימית (ככה נראת הבטן שלי כשאני בוערת מבפנים.)
הכל עיגולים עיגולים שנשרפים ומתפוגגים, בועות שמתפוגגות לאיטן ולפתע למטה בפינה השמאלית ישנו מלבן מוזר.... מצטערת אבל לא הבנתי את המשמעות שלו (בהנחה שהיא בכלל קיימת) האם ממנו הכל נובע?
שיהיה חודש טוב!
[ליצירה]
חודש אביב מבורך...
השיר יפה אך אני חולקת עליך.
מי שחווה תעצומות נפש של "טוב" (ולא רק של קושי) יודע כי אין כמו התחושה העילאית שלהם ומה שקשה הוא לשמר את אותם תעצומות ולא להתדרדר אל התהומות שנפערים תחתיהן.
[ליצירה]
השיר ממש טוב ונותן חומר למחשבה. הייתי מסירה את ה"על השולחן" השני כיוון שהוא פוגע בזרימה.
הבעיה שלנו היא שלרוב אנחנו רק מחכים למשיח שיבוא, מכלים את ימיינו בציפיה ובדיבור עליו ועל הימים שהוא יביא בבואו. אבל הוא לא יבוא כל עוד נמשיך לתלות בו את כל התקוות שלנו ונמתין כמעט באפס מעשה שהוא יגיע ויגשים לנו אותן.
[ליצירה]
בחתונות יש את שמחת האדם הפרטי ויש את שמחת הכלל. אותה שמחת הכלל היא זו שזרה לי.
(חלילה לי שלא לקחת חלק בשמחת האדם הפרטי ולשמוח עימו בשמחתו, בעיקר כשמדובר באדם קרוב.)
באופן כללי זהו קטע בדוי שנכתב על סמך התרשמות מהחתונה האחרונה שהייתי בה.
מה שכן - תמיד בשמחה! : )
[ליצירה]
אכן, ללמוד לעוף נגד כיוון הגעגועים
והרי זה כל כך מעייף,
זה כמו מעוף במנוסה
מפחדים להביט לאחור
בכדי לבדוק אם הוא כבר לא שם
כי אולי הוא עדיין.
זה נגע
חלמונית
[ליצירה]
זה עדיין כואב לי כל הסיפור הזה.
זה אחד הדברים שהכי מפחידים אותי ולכן זה פגע ישר בבלוטת הכאב שבי והפעיל אותה על טורבו.
ליד בלוטת הכאב נמצאת בלוטת הכמיהה. וכל פעם שאחת מהשכנות פועלת באופן מוגבר היא גורמת באופן בלתי מודע לרטט אצל רעותה.
כל כך הרבה שבחו פה ופיארו ולי נותר פשוט להצטרף אליהם.
תגובות