[ליצירה]
בחתונות יש את שמחת האדם הפרטי ויש את שמחת הכלל. אותה שמחת הכלל היא זו שזרה לי.
(חלילה לי שלא לקחת חלק בשמחת האדם הפרטי ולשמוח עימו בשמחתו, בעיקר כשמדובר באדם קרוב.)
באופן כללי זהו קטע בדוי שנכתב על סמך התרשמות מהחתונה האחרונה שהייתי בה.
מה שכן - תמיד בשמחה! : )
[ליצירה]
תוהה ובוהה
עוד אדם אחד נותר
עוד שוחר טוב אחרון
עוד מאמין בודד הוא
עוד חולם את המחר.
עוד לא אחז בו היאוש
עוד לא כבתה בו התקווה
עוד מחייך כי הוא יודע
סוף העולם רק אשלייה.
"אם אתה מאמין שיכולים לקלקל -
תאמין שיכולים לתקן" (נראה לי שאמר זאת רבי נחמן מברסלב)
[ליצירה]
כתבת סיפור חסידי מצמרר שחודר עמוק עמוק ומחורר את חדרי הלב. השילוב של הפיוט מחדד את הסיפור ומוסיף לזעזוע שהוא יוצר בקורא. גם השילוב בין עבר להווה בסיפור הוא ממש מוצלח.
שכוייח!
רק רציתי לשאול האם הסיפור מבוסס על סיפור אישי של משהו או שהוא נכתב בהשראה מעדויות שונות?
[ליצירה]
זה מזכיר לי
בירכת צפירה עליה השלום סתומה בסחף השיטפונות האחרונים. המשמעות העגומה של העובדה היבשה היא שאחד המקומות האהובים עלי יורד מהפרק הקיץ, ובליבי תפילה שיפתח ויתמלא מים בשיטפונות החורף הבא.
[ליצירה]
קודם כל זהו שיר יפה
בהתחלה כשקראתי על האש בלבך חשבתי על הסנה שאינו אוכל. אחר כך קראתי שוב וממש נהנתי איך שהשתמשת במים שבאים לאש, הם רוטחים, כמה גאוני.
אבל למה דוקא ההתנכרות מראה אהבה?
ההתנכרות, מה היא עושה? היא מכבה?
בנוסף הייתי משייפת פה את וו החיבור ב- ואם, משנה את ה- הו ל- או, ואז זה יהיה מושלם.
חלמונית
[ליצירה]
זה לא קשה ללמוד לסרוג אבל צריך הרבה סבלנות בשביל להגיע להשלמת כל סריגה
שיר טוב ויפה אך באמת יש יותר מדי סימני קריאה. בעיני עדיף להשתמש כמה שפחות בסימן קריאה בכדי שלא יאבד מהעוצמה שלו.
קיץ טוב.
תגובות