חצב כובע בראשו
חלמונית .....
-
ילדת שמש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ברוכה הבאה לחזותיים. :) [ליצירה]
- [ליצירה] צילום מעולה לרגע נוצר בילבול אם הצמח הפוך או לא בעיניי זאת נקודת החוזק לבן על לבן [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי כצלם עיתונות לשעבר וחובב טבע עד עכשיו אין לי אלה להצדיע ולומר כל הכבוד, הטלה מטשטש את הרגע ומתמקד ביפי החצב. מושלם! [ליצירה]
- [ליצירה] אני רוצה לדעת איך עשית את זה? [ליצירה]
- [ליצירה] מצב חצב לשאלתך.... אני לא עשיתי את זה, אני רק קלטתי את זה בעין ותעדתי במצלמה. הכל טבעי, אני לא מאמינה בביום או בפוטו שופ. וחוצמזה.... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] חופים שם לפעמים התמונה מדהימה, היא עוצרת בתוכה רגע שמצליח להתמשך בתוכה, הצבעים חיים ונאמנים למקור, והמיקוד מצוי במקום הנכון. יחד עם זאתהשם שנתת לתמונה בעיני ממש לא מתאים לה, אבל זה פרט ממש שולי שלא פוגם באיכות שלה אלא רק צורם לי קצת כי אינסופיות גלים זה לא מה שמרגישים (לפחות אני) כשמביטים בה. שבוע טוב חלמונית ~~~~~~~~~~~~~~~ [ליצירה]
- [ליצירה] זה הזכיר לי (וסלח לי על הציניות) קטע ממערכון של הגשש החיוור: "תהיה גבר... תהיה סמרטוט.... תהיה גבר.... תשפיל את עצמך" (גשש מפורש) אין רע בבכי, הוא כמו הגשם שיורד כשנשבר חמסין, הוא מצחצח את הנשמה ואת הנשימה. לפעמים כשכבר לא יכולים לשאת צריך לשפוך, להתרוקן כדי לרחף בתום ההיטהרות. אבל אני מזדהה איתך בהרגשה של החוסר רצון לבכות, כשאנחנו בוכים אנחנו נראים חלשים בעיני עצמנו, חלשים כי יש לנו רגשות, ולמי שיש רגשות יש יכולת לאהוב אך גם להיפגע, זוהי תופעת הלואי של הרגש. [ליצירה]
- [ליצירה] יש משהו הזוי בסיגנון כתיבה שלך ואני אוהבת את זה אתה משב של רוח אחרת, תמשיך לנשוב... חלמונית ; ) [ליצירה]
- [ליצירה] לזה אני קוראת - לדרוך על רגשות, לרמוס אותם עד לאבק ולבדוק אם יש להם מספיק כח להתגבר אם הם חלשים אז כנראה שהם לא שווים. רק תזהר לא להיות לפגר ; ) [ליצירה]
- [ליצירה] גדול! וכמו תמיד תלוי מאיזה צד מסתכלים ע כל דבר! נהנתי כל כך מהשנינות... :) [ליצירה]
- [ליצירה] לי זה נראה כמו חוף ים שגל כיסה ואישה שעומדת בתוך משהו לא ברור [ליצירה]
- [ליצירה] חזק [ליצירה]
- [ליצירה] השיר ממש טוב ונותן חומר למחשבה. הייתי מסירה את ה"על השולחן" השני כיוון שהוא פוגע בזרימה. הבעיה שלנו היא שלרוב אנחנו רק מחכים למשיח שיבוא, מכלים את ימיינו בציפיה ובדיבור עליו ועל הימים שהוא יביא בבואו. אבל הוא לא יבוא כל עוד נמשיך לתלות בו את כל התקוות שלנו ונמתין כמעט באפס מעשה שהוא יגיע ויגשים לנו אותן. [ליצירה]
- [ליצירה] בחתונות יש את שמחת האדם הפרטי ויש את שמחת הכלל. אותה שמחת הכלל היא זו שזרה לי. (חלילה לי שלא לקחת חלק בשמחת האדם הפרטי ולשמוח עימו בשמחתו, בעיקר כשמדובר באדם קרוב.) באופן כללי זהו קטע בדוי שנכתב על סמך התרשמות מהחתונה האחרונה שהייתי בה. מה שכן - תמיד בשמחה! : ) [ליצירה]
- [ליצירה] מתקנים שגיאות כתיב ;) [ליצירה]
תגובות