כתול
חלמונית .....
-
ילדת שמש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תפסת את הרגע בחור וזה נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] עומר- תודה! : ) [ליצירה]
- [ליצירה] כדאי לתקן את ההתפלקות של ה"נון" סופית אל המילה אולי בשורנ השניה של הבית האחרון. [ליצירה]
- [ליצירה] מכאן חייבים רק לטפס למעלה, אין מקום לפיספוסים! כלנית- בשיר שלך את שולחת ביקורת חריפה על התנהלות הציבור הדתי לאומי. יש בו אמת מרה וכואבת אך הסף שלו נחרץ מדי, עוד לא הגענו אליו ונראה כאילו את מבקשת אותו. לצד השפל הגדול שכיוון להשאירנו ערומים התגלו תעצומות מחודדות ומיוחדות. ועכשיו, תוך העשיה שלא נגמרה אנו חייבים לחשוב כיצד אנו ממשיכים הלאה ולא נסוגים אחור. בהצלחה לכולנו! [ליצירה]
- [ליצירה] תגובתי היא: גדול! [ליצירה]
- [ליצירה] אתה גאון! לבטח איני הראשונה שמספרת לך את זה. זהו סיפור עצום ששואף לאינסוף חיובי. ממש נהנתי מהפילוסופיה המתמטית. אני נמנת על האנשים שאוהבים את האינסוף המשמעות שלו בעבורי היא שיש תמיד לאן לשאוף ולעולם לא יחסר להיכן להתפתח. נהנתי מכל רגע! [ליצירה]
- [ליצירה] זה הזכיר לי כתב אלתרמן: היו פעם איש וצילו. לילה אחד הצל עמד. נטל נעלי האיש ומעילו, נעל, לבש. עבר מצד אל צד, הסיר גם את מגבעת אדוניו מן הקולב, נסה להסיר גם ראשו מעליו, לא הצליח. הסיר ממנו את פניו, לבש גם אותן, לא התעצל. בבוקר יצא החוצה עם מקל. רץ אחריו האיש ברחוב, צוח אל מכרעו: זה מעשה נורא! זה צל! זה לץ! זה לא אני! אני אכתוב לשלטונות! הוא לא יוכל לי! כך צוח מרה, אבל קמעה קמעה הורגל, שקט. לסוף נשכח ממנו המאורע. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב, היו לי פעם משקפי שמש שאח של חברה שלי מצא הביא לה והממנה הם התגלגלו אלי, הם שמשו אותי הייטב עד שהתיישבתי עליהם. (למעשה יש לי אוספ סיפורים מהחיים על אבידות ומציאות בתור מאבדת פטאלוגית, והמציאות הזאת עולה על כל דמיון) וכמו תמיד - מה שצריך לקרות קורה בסופו של דבר, משקפי שמש הולכות לאיבוד וגם אנשים מתים. [ליצירה]
- [ליצירה] הלואי עלי! מצחיק.... : ) [ליצירה]
- [ליצירה] לי זה נראה כמו חוף ים שגל כיסה ואישה שעומדת בתוך משהו לא ברור [ליצירה]
תגובות