אַייכֵם,

הזורעים בדִמעה את פירות המחר.

אֵי מִי זה אשר הושיט ידו ברינה,

עקר תבואתכם בטרם בּשׁלָה,

טְחַנַה עד דק

וזְרַאַה לים.

 

אַלמוּנוּ בפאת השדה,

עת נוגבו אפיקי חלום שׁבְתֵנוּ.

הלוך ובכׁה, נושאי מֵשֵך.

אז עלזו בגויים,

על אשר נִפּצוּנוּ סלע.

 

איכה נשיר את שיר אדוני?

 

בלב דווי, בלשון דְבֵייקַה,

בראש מוּרכּן:

"...שוב ה' שיבת ציון..."