baRby
חלמונית .....
-
ילדת שמש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חודש אביב מבורך... השיר יפה אך אני חולקת עליך. מי שחווה תעצומות נפש של "טוב" (ולא רק של קושי) יודע כי אין כמו התחושה העילאית שלהם ומה שקשה הוא לשמר את אותם תעצומות ולא להתדרדר אל התהומות שנפערים תחתיהן. [ליצירה]
- [ליצירה] כדאי לתקן את ההתפלקות של ה"נון" סופית אל המילה אולי בשורנ השניה של הבית האחרון. [ליצירה]
- [ליצירה] וילדה אחת ישבה מול הצג במרחק של כמעט שלוש שנים מרגע פרסום היצירה, קראה, והתמוגגה. זה סיפור שטומן בתוכו מארג חיים פשוט בצורה מוצלחת מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] פססס... ניתן להשתמש בשרותיך? אני בדיוק תוהה מה לעשות עם הקופאיות האיטיות בסופר, שככל שהן רואות שיש יותר אנשים בתור אז הן עובדות יותר לאט. הדבר הכי מעצבן בכל העסק זה המבצעים, לאחר שעמדת שעה בטור ושמעת את כל הפרוט כבר יותר מדי פעמים עד שאתה יכול להחליף את הקופאית אתה מגיע לסוף החשבון והיא ממש נהנת לפרט בקול שיכול להוציא פילים משלוותם, את רוצה: 2 פסטות במחיר אחד, חסה רקובה בשקל, כרטיס כניסה לתערוכת הפקקים הבינלאומית בחצי מחיר...... ועד כל מני דברים בלתי נצרכים בעליל. זה סוג של שטף דיבור טרנסי שבלתי ניתן לעצור, אפילו מבטי העיניים של דיירי התור המתארך לא יפסיקו את המנגינה הזאת. חוצמיזה.... זה הזוי וזה כתוב נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] מצב חצב לשאלתך.... אני לא עשיתי את זה, אני רק קלטתי את זה בעין ותעדתי במצלמה. הכל טבעי, אני לא מאמינה בביום או בפוטו שופ. וחוצמזה.... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה נהדר! את ממש מנהלת דו שיח עם הזלזל. [ליצירה]
- [ליצירה] הפסל יפה והרעיון משעשע אך הצילום לא מוצלח כלל. [ליצירה]
- [ליצירה] אחח, כמה פוטנציאל.... אך איזה פספוס. הרעיון טוב, אילו היית משקיע יותר בהוצאתו מהכח אל הפועל זה היה יכול להיות נהדר. ומסכימה עם יאצק לגבי הגיברת, זה היה הופך את זה למשעשע. עלה והצלח.... [ליצירה]
- [ליצירה] הקטע הזה ממש עשיר בדימויים אתה מצליח לצייר את התמונות במילים. אך חסר לי חוט שדרה שרוכס את כל השלל הזה לכדי סיפורת. ט"ו בשבט שמח חלמונית [ליצירה]
- [ליצירה] זה הזכיר לי כתב אלתרמן: היו פעם איש וצילו. לילה אחד הצל עמד. נטל נעלי האיש ומעילו, נעל, לבש. עבר מצד אל צד, הסיר גם את מגבעת אדוניו מן הקולב, נסה להסיר גם ראשו מעליו, לא הצליח. הסיר ממנו את פניו, לבש גם אותן, לא התעצל. בבוקר יצא החוצה עם מקל. רץ אחריו האיש ברחוב, צוח אל מכרעו: זה מעשה נורא! זה צל! זה לץ! זה לא אני! אני אכתוב לשלטונות! הוא לא יוכל לי! כך צוח מרה, אבל קמעה קמעה הורגל, שקט. לסוף נשכח ממנו המאורע. [ליצירה]
תגובות