[ליצירה]
קודם כל זהו שיר יפה
בהתחלה כשקראתי על האש בלבך חשבתי על הסנה שאינו אוכל. אחר כך קראתי שוב וממש נהנתי איך שהשתמשת במים שבאים לאש, הם רוטחים, כמה גאוני.
אבל למה דוקא ההתנכרות מראה אהבה?
ההתנכרות, מה היא עושה? היא מכבה?
בנוסף הייתי משייפת פה את וו החיבור ב- ואם, משנה את ה- הו ל- או, ואז זה יהיה מושלם.
חלמונית
[ליצירה]
זה עדיין כואב לי כל הסיפור הזה.
זה אחד הדברים שהכי מפחידים אותי ולכן זה פגע ישר בבלוטת הכאב שבי והפעיל אותה על טורבו.
ליד בלוטת הכאב נמצאת בלוטת הכמיהה. וכל פעם שאחת מהשכנות פועלת באופן מוגבר היא גורמת באופן בלתי מודע לרטט אצל רעותה.
כל כך הרבה שבחו פה ופיארו ולי נותר פשוט להצטרף אליהם.
[ליצירה]
השיר הזה הוא כמו טיול בהרי ירושלים.
ואמונה - לקטלב יש פרחים קטנים קטנים עם צורה של פעמונים. מה שכיף בהם שנענוע קל של הענף גורם לפרחים להתנתק ולנשור כך שנוצר גשם של פרחים ושובל בצבע קרם נמתח תחת העצים.
[ליצירה]
בחתונות יש את שמחת האדם הפרטי ויש את שמחת הכלל. אותה שמחת הכלל היא זו שזרה לי.
(חלילה לי שלא לקחת חלק בשמחת האדם הפרטי ולשמוח עימו בשמחתו, בעיקר כשמדובר באדם קרוב.)
באופן כללי זהו קטע בדוי שנכתב על סמך התרשמות מהחתונה האחרונה שהייתי בה.
מה שכן - תמיד בשמחה! : )
[ליצירה]
תנ-שמ-ת
מסכימה עם המחאה שהבעת בשיר.
אנשים תנו כותרת, נכון שאין חובת קריאה בשם לשירים אבל זה כשאתה מפרסם אותם בספר משלך. כשמפרסמים שיר באתר אינטרנט חייב להיות לו שם, שם השיר הוא רושם ראשוני, הוא כמו כריכה של ספר, הוא צריך לגרום לך להוריד אותו מהמדף ובמקרה הזה פשוט להקליק עליו.
ולכל אלא שינצלו את ההזדמנות הזאת להתפלמס בדבר שיווק באומנות טוב או רע. תעשו טובה וותרו על זה מראש, זה דיון עקר שנועד לכישלון. בשורה התחתונה שכל אחד יעשה מה שטוב לו, אבל זה יהיה נחמד אם כל אותם יוצרים עצלים (תתאמצו קצת, בוא נראה אותכם, האם עליתם על סוד התימצות? אני לדוגמה לא עליתי עליו אחרת התגובה הייתה יותר קצרה ; ) ) גם אם זה בשם אידיאולוגיה כזו או אחרת יקראו בשם ליצירתם.
יום טוב, חלמונית.
תגובות