[ליצירה]
לא יודעת בדיוק איך להגיב, באילו מילים לתאר את ההתרשמות שלי. אז אסתפק בכך: הקטע כתוב היטב, הוא מצליח להעביר את האויר והאווירה מאותו רגע של חורבן.
[ליצירה]
[ליצירה]
לזה אני קוראת - לדרוך על רגשות,
לרמוס אותם עד לאבק
ולבדוק אם יש להם מספיק כח להתגבר
אם הם חלשים אז כנראה שהם לא שווים.
רק תזהר לא להיות לפגר ; )
[ליצירה]
ותרי על הלב, הוא מתעתע בנו, ההגיון רואה לטווח הרחוק, בו טמונה האמת האמיצה ואילו הלב מצטעף בתוך הרגע אם יש בו אמת זוהי אמת פחדנית שלא כדאי לבחור בה.
היי חזקה!
[ליצירה]
היסודות רעדו מרוב שצחקתי כאן
מוצלח ומשעשע גם אם הסוף קצת מדדא.
רק רציתי להוסיף....
"שמח תשמח רעים, רעים אהובים, כשמחך חיי צירך כגננת נחמדת...."
אכן שימחת!
[ליצירה]
זה הזכיר לי
כתב אלתרמן:
היו פעם איש וצילו.
לילה אחד הצל עמד.
נטל נעלי האיש ומעילו,
נעל, לבש. עבר מצד אל צד,
הסיר גם את מגבעת אדוניו מן הקולב,
נסה להסיר גם ראשו מעליו,
לא הצליח. הסיר ממנו את פניו,
לבש גם אותן, לא התעצל.
בבוקר יצא החוצה עם מקל.
רץ אחריו האיש ברחוב,
צוח אל מכרעו: זה מעשה נורא!
זה צל! זה לץ! זה לא אני! אני אכתוב
לשלטונות! הוא לא יוכל לי! כך צוח מרה,
אבל קמעה קמעה הורגל, שקט. לסוף
נשכח ממנו המאורע.
[ליצירה]
בערה פנימית
לדעתי זה מעבר לבוער, זוהי בערה פנימית (ככה נראת הבטן שלי כשאני בוערת מבפנים.)
הכל עיגולים עיגולים שנשרפים ומתפוגגים, בועות שמתפוגגות לאיטן ולפתע למטה בפינה השמאלית ישנו מלבן מוזר.... מצטערת אבל לא הבנתי את המשמעות שלו (בהנחה שהיא בכלל קיימת) האם ממנו הכל נובע?
שיהיה חודש טוב!
[ליצירה]
חופים שם לפעמים
התמונה מדהימה, היא עוצרת בתוכה רגע שמצליח להתמשך בתוכה, הצבעים חיים ונאמנים למקור, והמיקוד מצוי במקום הנכון. יחד עם זאתהשם שנתת לתמונה בעיני ממש לא מתאים לה, אבל זה פרט ממש שולי שלא פוגם באיכות שלה אלא רק צורם לי קצת כי אינסופיות גלים זה לא מה שמרגישים (לפחות אני) כשמביטים בה.
שבוע טוב
חלמונית
~~~~~~~~~~~~~~~
[ליצירה]
אל תחכה לממותך על מנת לתור אחר הוד המדבר.
רב חסד הוא בשממתו הניצחת.
לך אל האמת החבויה תחת סלעיו הקשים,
תן לו ללמדך עוד בחייך עד כמה מרגיע להתמכר למרחביו העצומים.
השיר הזכיר לי עד כמה אני מתגעגעת אל המדבר שלי....
:-)
תגובות